תארו לעצמכם זוג שמחליט להתגרש ללא דרמות, צעקות או שבירת כלים.
נשמע דמיוני? לא בהכרח.

ב-1993, שתי מדינות במרכז אירופה הוכיחו שאפשר לעשות זאת אחרת,
בתהליך שכונה "גירושי הקטיפה" – הפרדה שקטה שהדהימה את העולם.

צ'כיה וסלובקיה: האחים שנפרדו בשקט

למרות שהם מכנים זה את זה "אחים",
הצ'כים והסלובקים הם כמו יין ושוקולד: שונים, אך משתלבים להפליא.
הסטריאוטיפ טוען שהצ'כים הם כמו קפה אספרסו – חזקים ומתוחכמים,
בעוד הסלובקים הם כמו טאפאס ספרדי – חמי מזג ומלאי חיים (בערך כמו הישראלים 😉 ).

אבל מה קרה כשהשניים החליטו לפרק את השותפות?

בניגוד למה שהיסטוריה מלמדת אותנו על פירוק מדינות,
כאן לא היו טנקים ברחובות או מהומות אלימות.
במקום זאת, העולם צפה בפליאה ב"גירושי הקטיפה" –
פרידה מכובדת שהזכירה את "מהפכת הקטיפה" ב-1989, שבה הודח השלטון הקומוניסטי ללא שפיכות דמים.

אז למה בעצם הם נפרדו?

מפתיע לגלות שרוב האזרחים דווקא העדיפו להישאר מאוחדים.
לפי סקר שנערך ב-1992, רק 37% מהצ'כים ו-36% מהסלובקים תמכו בפיצול.
אבל הפוליטיקאים? הם ראו את התמונה אחרת לגמרי.

ואכן, ב-1 בינואר 1993, צ'כוסלובקיה התפצלה בשקט לשתי מדינות עצמאיות: הרפובליקה הצ'כית וסלובקיה.
זה היה רגע היסטורי שהוכיח שלפעמים, גם בפוליטיקה, אפשר לעשות דברים בתרבות.

⚠️ אזהרה לתיירים: אל תגידו את המילה האסורה! ⚠️

אם אתם מתכננים טיול בפראג או בברטיסלבה,
יש מילה אחת שכדאי למחוק מהלקסיקון שלכם: "צ'כוסלובקי".
זו טעות שעלולה לעלות לכם בכוס בירה מקומית או שתיים.

הצ'כים והסלובקים גאים במורשת המשותפת שלהם, אבל גם בזהות הלאומית הייחודית.
אז בפעם הבאה שתרצו לתאר את הגולש המדהים שאכלתם בפראג,
אל תגידו "מטבח צ'כוסלובקי" – זה "מטבח צ'כי".

#צכיה #סלובקיה #היסטוריה #אירופה #פוליטיקה #תרבות #פראג #ברטיסלבה  #הומור #שלום #מורשת