שירות Door to Door נשמע כמו פתרון מושלם למשלוחים בינלאומיים –
מהדלת של הספק ועד הדלת של הלקוח.

אבל האם זה באמת ככה? ואילו הפתעות מסתתרות מאחורי המונח הזה?

בפועל, משלוחי Door to Door יכולים להיות שונים מאוד בהתאם לחברה שמספקת את השירות.
מה שנראה כמו עסקה פשוטה עלול להוביל להוצאות בלתי צפויות
אם לא בודקים את הפרטים הקטנים.

אז איך זה באמת עובד?

�

מי מציע שירותי Door to Door ומה זה כולל?

🔹 חברות ספנות
לרוב, הן לא משתמשות במונח הזה.
במקום זאת, הן יעדיפו את CY/CY (Container Yard to Container Yard),
כלומר, המכולה מגיעה לנמל היבוא, ומשם האחריות היא על היבואן.

🔹 משלחים בינלאומיים
הם דווקא כן מציעים שירותי Door to Door,
אבל מבחינתם, השירות צריך לכלול גם תהליכי מכס, אחסנה, ולעיתים גם ביטוח
כדי שהמשלוח באמת יגיע עד ליעד הסופי בלי עיכובים.

🔹 חברות בלדרות
הן יבטיחו משלוח מהיר עד הדלת,
אבל האם ההצעה שלהן כוללת מיסי יבוא, מכס, ועמלות נוספות?
לא תמיד!

🔹 חברות לוגיסטיקה
מציעות פתרונות מתקדמים יותר
כמו הרכבה, הפצה ואפילו גביית כספים מהלקוחות,
מה שנקרא Supply Chain Management.

�

ומה לגבי ביטוח ימי? מחסן למחסן? לא בדיוק!

📜 חלק מפוליסות הביטוח טוענות לכיסוי Warehouse to Warehouse,
כלומר, מהמחסן של הספק ועד המחסן של היבואן.
אבל בפועל? הכיסוי תלוי לחלוטין בתנאי המכר (Incoterms).

⚠️ דוגמה מהשטח:

נניח שיבואן ישראלי הזמין ציוד אלקטרוני מסין בתנאי DDP (Delivered Duty Paid).
לכאורה, הספק הסיני אמור לטפל בהכול – כולל שחרור מהמכס הישראלי ותשלום כל המיסים.

אבל בפועל?
כשהמשלוח הגיע לישראל, התברר שהספק לא היה בקיא ברגולציות המקומיות,
לא שילם את האגרות הנדרשות, והסחורה נתקעה במכס.
עכשיו היבואן נדרש לשלם קנסות, אחסנה ודמי עיכוב, למרות שחשב שהכול כלול בעסקה.

�

�

איך להימנע מהפתעות?

🔎 תמיד לבדוק מה השירות כולל – האם מדובר רק בהובלה פיזית, או גם בשליטה אדמיניסטרטיבית?
💰 להבין מראש מי משלם מיסים, אחסנה ודמי שהייה אם יש עיכובים.
📑 לבחור Incoterms מדויקים כמו DAP, DPU או DDP, שברור בהם מי אחראי לכל שלב.

�

שורה תחתונה?

אל תסתנוורו מהמונח Door to Door –
הוא יכול להיות פתרון נוח וחסכוני, אבל רק אם בודקים מראש את כל הפרטים!