אם ראיתם את המושג ESS (או Emergency Situation Surcharge) בחשבונית המשלוח, אולי שאלתם את עצמכם מה עומד מאחוריו.
מדובר בתוספת תשלום שמחייבות חברות שילוח בעתות משבר, כדי להתמודד עם עלויות לא צפויות.

למה נדרש ESS?

ESS נועד לאפשר לחברות השילוח להמשיך לפעול גם בזמנים של חוסר ודאות, כמו:

• עלייה חדה במחירי הדלק.

• שיבושים בשרשרת האספקה (לדוגמה, עיכובים בנמלים).

• מגבלות בריאותיות או ביטחוניות קפדניות (כמו בתקופת הקורונה).

מתי ESS נכנס לפעולה? דוגמאות מהשטח

1. מגפת הקורונה (2020)
   חברות שילוח רבות, כולל Blue Dart, גבו ESS כדי לכסות עלויות נוספות.
   לדוגמה, החברה הוסיפה 25% לתעריפים בשל הצורך בטיסות מיוחדות להובלת ציוד רפואי.

2. מלחמת רוסיה–אוקראינה (2022)
   המשבר הוביל לעלייה במחירי הדלק ולהפרעות בנתיבי הספנות – תוצאה ישירה: ESS.

3. עיכובים חריגים בנמלים
   פקקים בנמלים כמו לוס אנג'לס או סואץ גרמו לעלויות אחסון נוספות ולשינויי מסלולים – מצב שהוביל להוספת ESS.

ESS מול תוספות אחרות: מה ההבדל?

• BAF (Bunker Adjustment Factor)
  מתעדכן באופן קבוע לפי תנודות במחיר הדלק.

• ESS
  מתווסף רק באירועים חריגים ולא צפויים, כמו מלחמה או מגפה.

כלומר, BAF הוא חלק מהשגרה. ESS – רק במשברים.

איך מחשבים ESS?

החישוב משתנה, אך לרוב מדובר באחוז מהתעריף או בסכום קבוע למכולה. לדוגמה:

• משלוח בסיסי בעלות של $1,000 + ESS של 5% = $50 תוספת.

• משלוח מכולה: ESS עשוי לנוע בין $50 ל-$150, בהתאם לאזור ולמשבר.

למה כדאי להכיר את ESS?

הכרת תוספת ESS במשלוחים היא לא רק עניין טכני – היא כלי משמעותי לקבלת החלטות עסקיות מושכלות.
כשמבינים מתי ולמה התוספת הזו מופיעה, אפשר לתכנן את עלויות השילוח בצורה מדויקת יותר, להתכונן מראש לתרחישים של עליות בלתי צפויות, ולבחון חלופות לוגיסטיות שיכולות לחסוך כסף וזמן.

מעבר לכך, מעקב אחר חיובי ESS עשוי לרמז על מגמות עולמיות שמשפיעות ישירות על שרשרת האספקה – בין אם מדובר במגפה, מלחמה או בעיות תחבורה.

ידע הוא כוח, ובמקרה הזה – גם חיסכון.

לסיכום

ESS הוא לא סתם סעיף קטן בחשבונית – הוא מראה את ההשפעה של אירועים גלובליים על עלות השילוח שלכם.
הבנת המושג תאפשר לכם לנהל את הלוגיסטיקה בצורה חכמה יותר, גם בתקופות סוערות.