המסחר הבינלאומי, ובמיוחד זה המגיע מאירופה, עבר שינויים משמעותיים בשנים האחרונות:
מגפת הקורונה, משברים גיאופוליטיים כמו המלחמה באוקראינה,
אינפלציה עולמית ומשבר האנרגיה הובילו לירידות והאטות.

אבל עכשיו, כשנכנסנו לתוך 2025, עולה השאלה:
האם היבוא והיצוא מאירופה מתחילים לשוב לרמות שלפני המשבר הגדול?

מציאות מאתגרת, אבל לא עגומה

אירופה, שהייתה מרכז עולמי לסחר ולתעשייה,
מתמודדת עם צמיחה נמוכה יחסית של 1.1% לשנת 2024.
נתוני היצוא מהיבשת ירדו ב-1.4%, בעוד שהיבוא ירד ב-2.3%, בהשוואה לשנת 2023.

אך לפני שנמהר להסיק מסקנות, חשוב להסתכל על התמונה הרחבה:
בעוד שקיימת האטה מסוימת, הנתונים מראים מגמת התאוששות הדרגתית,
המצביעה על יציבות מתחדשת במסחר.

מה השתנה מאז משבר הקורונה?

לפני מגפת הקורונה, היבוא והיצוא מאירופה נהנו מתנופה חזקה.
התקופה שאחריה הביאה ירידות משמעותיות – אך לא נפילה מוחלטת.

היום, בזכות הפחתת האינפלציה, הורדת הריביות באירופה וצמצום עלויות האנרגיה,
היבשת מתחילה לחזור לפסי המסחר:

– המסחר בסחורות
נתוני ה-WTO מראים עלייה של 2.3% בנפח המסחר הגלובלי במחצית הראשונה של 2024.

– שירותים במקום סחורות:
בעוד שסחורות חוו ירידה, תחום השירותים באירופה, במיוחד בענף התיירות, צמח ב-8% בשנת 2024.

– מוצרים אסטרטגיים ממשיכים להוביל:
תחומים כמו פארמה, טכנולוגיה ותעשיית הרכב האירופית ממשיכים להוות עוגנים מרכזיים.

השפעות המשברים האחרונים על השוק האירופי

המלחמה בין רוסיה ואוקראינה, משבר האנרגיה והמלחמה באזורנו השפיעו על המסחר הבינלאומי.
עם זאת, הניהול האירופי המוקפד מאפשר לשוק להסתגל.
למשל, המעבר לשימוש במקורות אנרגיה חדשים וצמצום התלות ברוסיה תרמו ליציבות יחסית.

אז למה כדאי להמשיך לייבא ולייצא מאירופה?

למרות האתגרים, אירופה עדיין מהווה שוק עיקרי למסחר עבור ישראל:

1. איכות ומוניטין:
מוצרים אירופיים עומדים בסטנדרטים הגבוהים ביותר.

2. קרבה גיאוגרפית:
זמני השילוח הקצרים על פני מסלולים אחרים בעולם.

3. יתרון הרגולציה:
בזכות רפורמת "מה שטוב לאירופה, טוב לישראל",
קל יותר מתמיד לייבא מוצרים שעומדים בתקנים האירופיים.

לסיכום,

שוק היבוא והיצוא מאירופה עדיין לא חזר לגמרי לרמות 'טרום-קורונה',
אך התמונה הכוללת מראה מגמת שיפור מתמשכת.
האתגרים עדיין קיימים, אבל בזכות יציבות הכלכלה האירופית ומסלולי התאמה חכמים,
יש צפי אופטימי להמשך עלייה בנפח המסחר.