תקן RoHS – ההנחיה להגבלת חומרים מסוכנים

בעולם הסחר הבינלאומי, תקני בטיחות ורגולציות מחמירות
הם חלק בלתי נפרד מתהליך היבוא.

אחד התקנים החשובים ביותר בתחום זה הוא
RoHS – (Restriction of Hazardous Substances),
אשר מגביל את השימוש בחומרים מסוכנים במוצרים חשמליים ואלקטרוניים.

אם אתה יבואן שמביא מוצרים טכנולוגיים, ציוד חשמלי או מוצרי אלקטרוניקה,
חשוב שתכיר את ההנחיה לעומק.

אי-עמידה בתקן יכולה לגרור קנסות כבדים,
השמדת סחורה ועיכובים משמעותיים במכס!

בואו נצלול לעומק – מה זה RoHS,
איך זה קשור לרפורמה "מה שטוב לאירופה – טוב לישראל",
ולמה כל יבואן חייב להיות מודע אליו?

מה זה תקן RoHS ולמה הוא חשוב?

הנחיית RoHS (Restriction of Hazardous Substances)
היא תקנה של האיחוד האירופי שמטרתה להגביל את השימוש
בחומרים מסוכנים בציוד חשמלי ואלקטרוני
(EEE – Electrical and Electronic Equipment).

ההנחיה נכנסה לתוקף לראשונה ב-2003, ואומצה ב-2006 תחת השם RoHS 1.
בשנת 2011 עודכנה לגרסה חדשה – RoHS 2,
וב-2015 הגיעה RoHS 3 עם הרחבות נוספות.

המטרה של התקן:
✅ למנוע זיהום סביבתי שנגרם כתוצאה מחומרים רעילים במוצרי אלקטרוניקה.
✅ להפחית את החשיפה של הצרכנים והעובדים לחומרים מסוכנים.
✅ לעודד יצרנים לפתח טכנולוגיות נקיות וידידותיות יותר לסביבה.

אילו מוצרים חייבים לעמוד בתקן RoHS?
כל מוצר חשמלי או אלקטרוני שנמכר במדינות האיחוד האירופי חייב להיות תואם לתקן.
הדוגמאות כוללות:
🔹 מחשבים, מסכים, טלוויזיות.
🔹 מכשירי חשמל ביתיים.
🔹 כלי עבודה חשמליים.
🔹 צעצועים אלקטרוניים.
🔹 ציוד רפואי מסוים.
🔹 מכשירי תקשורת (טלפונים, נתבים וכו’).

אילו חומרים אסורים לפי תקן RoHS?

RoHS אוסר על השימוש ב-10 חומרים מסוכנים, המוגבלים לרמות נמוכות מאוד:

1️⃣ עופרת (Lead – Pb).
2️⃣ כספית (Mercury – Hg).
3️⃣ קדמיום (Cadmium – Cd).
4️⃣ כרום שש-ערכי (Hexavalent Chromium – Cr6+).
5️⃣ פוליברומו-ביפנילים (Polybrominated Biphenyls – PBBs).
6️⃣ פוליברומו-די-פניל אתרים (Polybrominated Diphenyl Ethers – PBDEs).
7️⃣ פתלטים מסוג DEHP, BBP, DBP ו-DIBP (נוספו בעדכון RoHS 3).

יבואן שלא יוודא שהמוצרים שהוא מביא עומדים בתקנים
עלול להיתקל בקנסות ועיכובים בנמל –
ואפילו באיסור מוחלט לשחרר את הסחורה! 

איך תקן RoHS משפיע על יבואנים לישראל?

רפורמת "מה שטוב לאירופה – טוב לישראל" והקלות בייבוא

בינואר 2023 נכנסה לתוקף הרפורמה "מה שטוב לאירופה – טוב לישראל",
שמאפשרת ליבואנים להביא מוצרים מאירופה ללא צורך באישורי תקינה נוספים,
כל עוד המוצר עומד בתקנים אירופיים מוכרים.

מה זה אומר עבורך?
אם מוצר עומד בתקן RoHS האירופי,
אין צורך בבדיקות מעבדה נוספות בישראל,
אלא אם יש החרגות ספציפיות.

אבל שים לב:
🔹 עדיין חלה עליך אחריות לוודא שהספק מספק תעודת התאמה
(Declaration of Conformity – DoC) שמאשרת שהמוצר תואם לתקן RoHS.

🔹 עליך לוודא שכל המסמכים (תעודות בדיקה, דוחות מעבדה וכו')
מופקים על ידי גורמים מוסמכים ולא מסמכים מזויפים.

🔹 למרות ההקלות, מכון התקנים או משרד הכלכלה
יכולים לבצע בדיקות מדגמיות ולפסול מוצרים שלא עומדים בתקן.

איך מוודאים שהמוצרים שאתה מייבא עומדים בתקן?

✅ בדוק את תעודת ההתאמה (DoC)
ספקים באיחוד האירופי מחויבים להוציא הצהרת תאימות
שמפרטת שהמוצר שלהם תואם לתקן RoHS.

✅ דרוש דוחות מעבדה (Test Reports)
אם יש ספק, בקש בדיקות מעבדה שמוכיחות שהמוצר עומד בדרישות.

✅ עבודה עם ספקים אמינים בלבד
אל תסתמך על מסמכים לא מאומתים!
ספקים לא מוכרים עלולים לספק מסמכים מזויפים.

✅ תבדוק האם נדרש סימון CE
מוצרים מסוימים שמחויבים לעמוד ב-RoHS צריכים לשאת סימון CE,
שמוכיח שהם עומדים בדרישות האיחוד האירופי.

מה לא לעשות?
❌ אל תזמין מוצרים מבלי לבדוק את עמידתם בתקינה –
זה יכול לגרום להפסדים כבדים אם תיאלץ להשמיד או להחזיר את הסחורה.

❌ אל תסתמך על הצהרות ספקים סיניות בלבד –
למרות שהן עשויות לכלול את הסימון "RoHS Compliant",
הן לא תמיד מבוססות על תקני האיחוד האירופי.

לסיכום – מה יבואנים חייבים לדעת על RoHS?

✔️ תקן RoHS מגביל שימוש בחומרים מסוכנים במוצרי אלקטרוניקה וחשמל.

✔️ כל מוצר שנמכר באיחוד האירופי חייב לעמוד בו,
ולכן זה חובה גם עבור יבואנים לישראל.

✔️ הרפורמה "מה שטוב לאירופה – טוב לישראל" מאפשרת הקלות משמעותיות,
אבל היבואן עדיין אחראי לוודא שהמוצר אכן עומד בדרישות התקן.

✔️ חובה לבדוק תעודת התאמה (DoC), דוחות מעבדה וסימון CE לפני ייבוא המוצרים.

✔️ מוצרים שלא עומדים בתקן עלולים להיתקע במכס, להיפסל או לגרור קנסות גבוהים.

יבואן חכם בודק מראש – כדי לא ליפול על הפתעות יקרות!