חוק האריזות – כל מה שיבואן חייב הכירכדי להימנע מקנסות מיותרים

יבואנים רבים לא מודעים לכך, אבל עם כל משלוח שהם מביאים לארץ –
הם גם מתחייבים לאחריות על האריזות שמגיעות איתו!

החוק להסדרת הטיפול באריזות מחייב כל יבואן שמכניס אריזות לישראל
לעמוד בדרישות דיווח ומחזור – ואי-עמידה בהן עלולה להוביל לקנסות משמעותיים.

אז איך תימנעו מהפתעות לא נעימות?
הנה כל מה שאתם צריכים לדעת על חובת הדיווח, הסוגים השונים של האריזות,
והשיטות שבהן ניתן לדווח בצורה מסודרת.

מה זה חוק האריזות ולמי הוא חל?

החוק להסדרת הטיפול באריזות (2011) מטיל אחריות ישירה על יצרנים ויבואנים
לאיסוף ולמימון מחזור של פסולת האריזות שהם מכניסים לשוק הישראלי.

זה כולל כל חומר שמשמש להגנה, שינוע, אריזה או תצוגה של מוצר –
בין אם מדובר בקרטונים, שקיות פלסטיק, בקבוקי זכוכית, אריזות שירות ועוד.

מי מחויב בדיווח?
כל יבואן שמייבא מוצרים ארוזים.
כל יבואן שמייבא אריזות שירות (כמו שקיות קופה, אריזות פיצה, קופסאות טייק-אווי).
בעלי מותג פרטי שמייצרים או מייבאים מוצרים ארוזים תחת שמם.
יצרנים ובעלי עסקים שמייצרים / רוכשים סחורה בארץ שמגיעה ללקוח קצה בתוך המדינה.

חשוב לדעת
גם אם המוצרים שאתם מייבאים נארזו מחדש בארץ –
אתם עדיין מחויבים לדווח על האריזות המקוריות שהגיעו איתם!

סוגי האריזות שחייבות בדיווח

כדי להבין אילו אריזות רלוונטיות לדיווח, חשוב להכיר את החלוקה:

אריזת מכירה
האריזה שבאה במגע ישיר עם המוצר (כמו קופסת שימורים או בקבוק שמפו).

אריזה קבוצתית
אריזה שמאגדת מספר מוצרים יחד (כמו מארז 6 בקבוקי שתייה).

אריזת הובלה
אריזה שנועדה להעביר מוצרים בכמות גדולה (כגון קרטונים על משטחי עץ).

אריזת שירות
אריזות שבהן נעשה שימוש בנקודת המכירה (שקיות קופה, אריזות טייק-אווי וכו').

אריזות רב-פעמיות
אריזות לשימוש חוזר כגון חביות, דולבים ומשטחי עץ.

שימו לב
גם אם האריזה בסוף נזרקת על ידי הלקוח הסופי,
האחריות עליה עדיין שלכם כיבואנים!

איך מדווחים? שלושת שיטות הדיווח האפשריות

כל יבואן מחויב לדווח לרשות להגנת הסביבה על כמות האריזות שהוא הכניס לשוק,
לפי אחת משלוש השיטות הבאות:

שיטת הדיווח המפורטת
השיטה המחייבת ביותר, בה יש להגיש גיליון אריזה לכל מוצר
ולחשב את משקל האריזות לפי סוג החומר. זו ברירת המחדל לרוב היבואנים.

שיטת הדיווח לפי מחזור מכירות
שיטה שמבוססת על הדיווח של השנה הקודמת
ומתאימה ליבואנים עם פחות מ-300 טון אריזות בשנה.

שיטת הדיווח המצומצמת
מתאימה ליצרנים ויבואנים שמחזור המכירות השנתי שלהם אינו עולה על 40 מיליון ש"ח,
ואשר מוצריהם נמכרים בזרם הביתי בלבד.
על היצרן או היבואן לדווח על מספר היחידות שמכר בתקופת הדיווח מכל משפחת מוצר.

לא בטוחים איך לדווח?
צרו קשר עם ת.מ.י.ר אריזות
(הגוף המוכר היחיד שפועל בישראל ליישום חוק האריזות)
ובקשו לדבר עם מחלקת הדיווחים.

מתי מגישים את הדיווחים?

חציון ראשון – דיווח על ינואר-יוני עד סוף יולי.
חציון שני – דיווח על יולי-דצמבר עד סוף ינואר.
דו"ח שנתי – מוגש עד סוף אפריל של השנה הבאה, עם אישור רו"ח.

יבואנים זעירים, אל תתעלמו!
גם אם סך משקל האריזות שאתם מייבאים בשנה קטן מ-1,000 ק"ג,
אתם עדיין חייבים לדווח למשרד להגנת הסביבה כדי לקבל פטור.

טעויות שעלולות לעלות לכם ביוקר

אי-דיווח או דיווח לא תקין
עלול להוביל לקנסות ממשרד הגנת הסביבה.

חוסר מעקב מסודר
חובה לתעד כל אריזה לפי סוג חומר ולשמור נתונים למקרה של ביקורת.

הנחה ש"זה לא חל עליי"
גם יבואנים קטנים עלולים למצוא עצמם מחויבים בתשלום אם לא דיווחו על הזמן.

המלצה חשובה
שקלו לעבוד מול גורם מוכר (כמו "תמיר – תאגיד מחזור האריזות")
שידאג לפינוי ומחזור האריזות עבורכם.

לסיכום,

אם אתם מייבאים, אתם חייבים להכיר את חוק האריזות!
אל תחכו לקבלת דרישת קנס ממשרד הגנת הסביבה.

חובת הדיווח חלה על כל יבואן, גם אם הוא זעיר,
וגם אם האריזות עצמן נזרקות אצל הלקוח.

הדרך הטובה ביותר להימנע מטעויות היא להתנהל נכון מההתחלה –
לשמור רישום מסודר של כל האריזות שאתם מייבאים,
לדווח בהתאם לשיטה הנכונה עבורכם,
ולוודא שאתם עומדים בדרישות המחזור.