הסכמי סחר חופשי בעולם היבוא-יצוא

הסכמי סחר חופשי (אס"ח) הם הסכמים בין מדינות, שמטרתם להקל על סחר בינלאומי באמצעות ביטול או הקטנה של מכסים.

כאשר מדינה, לדוגמא ישראל, חותמת על הסכם כזה עם מדינה אחרת או עם גוש מדינות- היא למעשה מתחייבת להעניק פטור או הנחה במכס על מוצרים שמיובאים או מיוצאים בין הצדדים להסכם.

אבל חשוב להבין: הפטור הזה לא ניתן אוטומטית.

כדי ליהנות ממנו, יש לעמוד בתנאים ברורים הקבועים בכל הסכם: להוכיח שהמוצר אכן יוצר או עובד במדינה החתומה, לצרף הצהרת מקור או תעודה מתאימה, ולוודא שהמסמכים ערוכים בצורה מדויקת.

המאמר הבא יסביר בדיוק אילו סוגי הסכמים קיימים, אילו מדינות כלולות בהם, מה נדרש מכם כדי לממש את ההטבות, ומה ההבדל בין פטור ממכס לבין מיסים אחרים שנותרים בעינם, כמו מע"מ ומס קניה.

המידע הזה הוא חיוני לכל מי שעוסק בייבוא או ייצוא- ולעיתים ההבדל בין עסקה רווחית להפסד טמון בדיוק כאן.

מהו הסכם סחר חופשי ואיך הוא פועל?

הסכם סחר חופשי (Free Trade Agreement) הוא חוזה שנחתם בין 2 מדינות או יותר, שמטרתו לעודד סחר הדדי על ידי ביטול או הקלה של מכסים, מגבלות כמותיות ורגולציות מיותרות.
ההסכם קובע אילו מוצרים זכאים להטבות, באילו תנאים, ולאילו מדינות הן חלות.
בפועל, הסכם כזה מאפשר לייבא או לייצא סחורות בין המדינות החתומות עליו ללא תשלום מכס,

כל עוד מתקיימים מספר תנאים:

• המוצר עומד בכללי מקור (כלומר, יוצר או עובד במדינה החתומה).
• צורפה הצהרה או תעודת מקור כנדרש.
• יש תיעוד מתאים שתואם לדרישות ההסכם.

המטרה המרכזית של ההסכמים היא להוזיל עלויות, להגביר תחרותיות ולעודד שיתופי פעולה כלכליים.
עם זאת, חשוב לדעת שהפטור ממכס לא פוטר מתשלום מיסים אחרים כמו מע"מ או מס קניה, אלא מתייחס אך ורק לרכיב המכס עצמו.

דוגמאות להסכמי סחר פעילים

לישראל יש כיום מספר הסכמי סחר חופשי עם שותפות סחר מרכזיות בעולם.

הסכמים אלה נועדו להוזיל עלויות סחר, לפתוח שווקים חדשים ולהקל על יבואנים ויצואנים בתהליך כולו.
אבל חשוב להבין: לכל הסכם יש תנאים, חריגים ודרישות ייחודיות.

הנה פירוט של ההסכמים העיקריים שפעילים כיום, וכיצד הם באים לידי ביטוי בפועל:

הסכם האסוציאציה: הסכם סחר עם האיחוד האירופי (EU)

זהו אחד ההסכמים החשובים והוותיקים ביותר עבור ישראל.
הוא מאפשר יבוא ויצוא של מרבית המוצרים ללא תשלום מכס, כל עוד המוצר עומד בכללי המקור ומצורפת הצהרה מתאימה על גבי החשבונית.

עם זאת, בתחומי המזון המעובד והמוצרים החקלאיים ההסכם אינו מעניק פטור גורף.
במקרים אלה חלות לעיתים מכסות או הנחות חלקיות בלבד, ולכן יש לבדוק כל מוצר לגופו לפני הייבוא או הייצוא.

הסכם EFTA: איסלנד, ליכטנשטיין, נורבגיה ושוויץ

הסכם אפט"א זה מקביל במבנהו להסכם עם האיחוד האירופי, אך נחתם מול 4 מדינות שאינן חברות באיחוד.
גם כאן, ניתן ליהנות מפטור ממכס על מוצרים רבים, בכפוף לעמידה בכללי המקור ולהצהרה מתאימה.

המאפיין הייחודי של ההסכם הזה הוא הגמישות שהוא מאפשר ביצוא, בעיקר בתחומי תעשייה ופארמה.
עם זאת, מומלץ לבדוק מראש אילו תחומים מוחרגים ואילו דרישות מסמכים חלות בכל מקרה.

הסכם Mercosur: ברזיל, ארגנטינה, אורוגוואי ופרגוואי

הסכם מרקוסור הינו הסכם סחר רחב היקף, אך כזה שנמצא עדיין בתהליך יישום הדרגתי.
בשלב זה, לא כל המוצרים זכאים לפטור מלא, אך קיימות הקלות מסוימות למגוון ענפים, בעיקר חקלאות, תעשייה קלה וטקסטיל.

ההסכם כולל כללים נוקשים במיוחד לגבי הוכחת מקור הסחורה, ולעיתים נדרשת תעודת מקור פורמלית ולא רק הצהרה על גבי החשבונית.
יבואנים הפועלים מול מדינות אלו נדרשים להיערך מראש עם תיעוד מדויק ומעקב רגולטורי.

הסכמי סחר נוספים

לצד ההסכמים הפעילים, ישראל ממשיכה להרחיב את רשת הסחר שלה עם מדינות נוספות.
בין ההסכמים שכבר נחתמו ונמצאים בתוקף:

• איחוד האמירויות (UAE)- הסכם סחר חופשי מקיף שנכנס לתוקף באפריל 2023, ומעניק פטורים והקלות מכס בתחומי תעשייה, מזון, תכשיטים, טקסטיל ועוד.
• דרום קוריאה- הסכם בתוקף הכולל הקלות במוצרים טכנולוגיים, רכיבים אלקטרוניים, קוסמטיקה ותעשייה כבדה.
• הודו- מתקיים משא ומתן מתקדם אך טרם נחתם הסכם סחר. הצדדים בוחנים פתיחת תחומים כמו כימיקלים, ציוד רפואי, תעשייה ביטחונית וחקלאות.
  במקביל, הודו והאיחוד האירופי השלימו את המשא ומתן על הסכם סחר רחב, שעשוי להעניק ליצואנים אירופיים יתרון בשוק ההודי ולהשפיע גם על התחרות, התמחור וההזדמנויות של חברות ישראליות הפועלות מול הודו.

היכרות עם ההבדלים בין ההסכמים, תנאי השימוש בכל אחד מהם והמסמכים הנדרשים- היא לא רק המלצה, אלא תנאי לפעולה עסקית חכמה ומושכלת.