15 סוגי מטענים מדאיגים: סיכוני בטיחות ימית ועלויות בלתי צפויות בייבוא לישראל

מטען מעורב במכולה פתוחה, כולל סוללות ליתיום מסומנות, חביות נוזלים, קרטונים מגולגלים ואריזות קרטון - המחשה לסיכוני בטיחות בייבוא ימי.

תאריך: 19.06.2025 | זמן קריאה: כ-12 דקות

ייבוא מוצרים לישראל הוא הזדמנות עסקית משמעותית, אך הוא דורש תשומת לב יתרה לבטיחות המכולה והשרשרת הלוגיסטית.

בכתבה זו נציג 15 סוגי מטענים "מדאיגים" עם סיכון מובהק-
גם אם אינם מוגדרים רשמית כחומרים מסוכנים.

נכיר את הסיכונים, ונספק המלצות פרקטיות לשיפור התפעול והבטיחות.

בשנים האחרונות התרחשו לא מעט אירועים ימייים עם השלכות כלכליות ובטיחותיות חמורות.

קבוצת מאגרי המידע והחקירה (Cargo Integrity Group: CIG), הכוללת גופים כמו ICHCA, TT Club, FIATA ועוד, זיהתה 15 סוגי מטענים שמופיעים לעיתים בלי בלבול ונגרמים מהם סיכונים גדולים בשרשרת האספקה.

מאמר זה יתאר בקפידה כל אחד מן המטענים, הסכנות הכרוכות בהם והוראות פעולה מקיפות ליבואנים המתחילים ובעלי עסקים קטנים.

 

סיכוני תגובה (Reactive Hazards)

מטענים העלולים לגרום לבעירה כימית, פיצוץ או פליטת חום תחת תנאים לא נכונים:

  1. פחם פעיל / פחם למניעת ריח.
  2. היפוכלוריט סידן.
  3. סוללות ליתיום-יון.
  4. צמר וכותנה.
  5. קמח דגים וקריל.
  6. קק"א (Seed cake).

מאפיינים: פליטות גזים, התחממות עצמונית, סכנת החמצה ובלאי מיכלי האחסון.

 

סיכוני דליפה (Spill or Leak Risks)

חומרים שדליפתם מהווה סכנה לחיים, לסביבה ולצוות:

  1. עורות וגידים.
  2. יין.
  3. ביטומן.
  4. חמאת קקאו.
  5. שמנים צמחיים (במיוחד בפלקסיטנקים).
  6. רכיבי מנוע במצב פסולת (מנועים משומשים ומרכיביהם).


מאפיינים
: קרינה כימית, הידבקות וזיהום, הצורך בטיפול ייעודי במקרה של נזילה.

 

סיכונים באי-אריזה נכונה (Improper Packing)

בעת אריזה לקויה, הסחורות עצמן- גם כשאינן מסוכנות ברמה של חומרי נפץ- עלולות ליצור סיכונים:

  1. גזעי עץ וטרמלין
  2. סלילי פלדת כבדה
  3. שיש וגרניט


מאפיינים
: תזוזה, חוסר איזון, מאמץ יתר על מיכלים וגב העמסה- עלול להוביל להטייה, שריפות או קריסת כלי שיט.

 

ההקשר והצורך בפעולה

כפי שמצוין על ידי TT Club ו-WSC, הסכנות במטענים אלה פחות מוכרות (למשל חמאת קקאו) אך עקב אריזה והובלה לקויה, נגרמות תקלות חמורות .

בהתאם, יש לפעול מול תקני CTU Code של IMO/ILO/UNECE, כולל שימוש ברישום CTU ושימוש נכון ב-MSDS לכל מטען .

 

סוגי סיכונים ופעולות מומלצות

סוג מטעןסיכון עיקריהמלצות פעולה
סוללות ליתיום-יוןהתחממות פתאומית, התפרצות כימיתאטימה תברואה, בקרה על טמפרטורה, בדיקת תקני UN3323 ומעלה
שמנים צמחיים בפלקסיטנקדליפה, הרעה במיכלשימוש שלך ברק מסננים, סימונים ברורים, חבילות כפולות
סלילי פלדהתזוזה, יצירת איזון לא תקיןעיגון פנימי, הוספת בלוקים / פלטות נוקשות
שיש וגרניטנשיאת משקל כבדה, תזוזת גושי אבןתמיכה תחתית, קיבוע ב-Lashing, בדיקת חוזק מיכל
קמח דגים וקרילפליטת גזים, הצטברות לחות והתבשלותאטימה, בקרה על לחות, ייבוש מראש לפני אריזה

 

המלצות פרקטיות לייבואנים לישראל

  1. תדרוכי סיכונים לפני אריזה, כולל בטיחות אישי לצוותי עבודת מכלי ובנמל.
  2. דרישה ל-MSDS ולגרף פליטות לכל מטען רלוונטי.
  3. אימוץ תקני CTU- בחירת מבודד מתאים (Foam/Blocks), תגי זהות ספציפיים.
  4. תיעוד שחזור אמין בזמן אמת: טמפרטורה, לחות וחיישני זעזועים.
  5. שיתוף פעולה עם גורמים: נמל, חברה לוגיסטיקה, ספק ערכות אבטחה.
  6. יישום תוכנית תגובה לשעת חירום במקרה של סתירה לא צפויה או אירוע בטיחות.

 

סיכום

סיבוך של טעויות בטיפול, אריזה או חוסר מודעות יכול להשפיע קשות על זמינות המוצרים ועל בטיחות הכרמלית.
לא מדובר רק ברישום לפי ה-IMDG Code: גם מטענים "רגילים" דורשים תשומת לב ראויה.
יישום נהלים נכונים לפי תקן CTU, שמירה על תקשורת ברורה עם כל השותפים בשרשרת האספקה ופיקוח יזום לאורך כל תהליך הייבוא- הם המפתח לפעול כייבואן אחראי ולבנות מוניטין אמין ובטוח.

שאלות ותשובות

מטען מדאיג הוא כל סחורה שעלולה להוות סיכון משמעותי לבטיחות אנשי צוות, שלמות כלי השיט או הסביבה, גם אם אינה מוגדרת כחומר מסוכן באופן רשמי לפי קוד IMDG.

הסיכון נובע לרוב מהתנהגות לא צפויה של החומר, כמו התחממות, פליטת גזים, בעירה או דליפה, במיוחד כאשר אין הקפדה על אריזה, סימון והובלה תקינה. בין הדוגמאות הבולטות ניתן למנות סוללות ליתיום, פחם פעיל, קק״א, שמנים צמחיים בפלקסיטנקים ועוד.

כן. תקן CTU Code (Code of Practice for Packing of Cargo Transport Units) שפותח על ידי IMO, ILO ו-UNECE, הוא התקן הבינלאומי המוביל לאריזה, סימון ואבטחת מטענים ביחידות תחבורה.

התקן כולל הוראות מפורטות למניעת תזוזת מטען, הגנה על עובדים, מניעת תאונות בים וביבשה והתמודדות עם תרחישים מסוכנים.

הקפדה על התקן חיונית במיוחד עבור מטענים מדאיגים שאינם מסווגים כחומרים מסוכנים אך עדיין טומנים סיכון ממשי.

הרשימה כוללת 15 סוגים עיקריים של מטענים, המחולקים לשלוש קטגוריות סיכון: סיכוני תגובה, סיכוני דליפה וסיכוני אריזה.

בין המטענים המובילים ניתן למצוא: סוללות ליתיום-יון (בשל סכנת התחממות ושריפה), קמח דגים וקריל (מועד להתחמצנות), שמנים צמחיים בפלקסיטנקים (עלולים לדלוף ולהזיק לסביבה), עורות (נוטים לפלוט גזים רעילים), סלילי פלדה (דורשים קיבוע מקצועי) ושיש/גרניט (משקל חריג וסיכון לתזוזה).

למרות שחלקם לא מסווגים רשמית כמסוכנים, ריבוי אירועים בשטח הוכיח את פוטנציאל הנזק שלהם.

ניהול נכון של סיכוני מטענים מדאיגים מתחיל בזיהוי מדויק של אופי הסחורה והבנת התנהגותה תחת תנאים משתנים.

מומלץ לדרוש גיליונות בטיחות (MSDS) גם לסחורות שלא מסווגות כחומרים מסוכנים, במיוחד כאשר ידוע על תגובתיות כימית, רגישות לחום או פוטנציאל לדליפה.

בנוסף, חשוב לאמץ את הוראות CTU Code בכל שלבי האריזה והטעינה, להשתמש באמצעים מתקדמים כגון חיישני טמפרטורה ותנועה, לוודא סימון ברור על גבי האריזות ולערוך הדרכות לעובדים בכל רמות הארגון בנוגע לטיפול נכון במטענים מסוג זה.

Views: 2,521
לוגו אופקי של Prague Point עם אות P שחורה וחץ זהוב, ולצידו הכיתוב PRAGUE POINT בשחור, על רקע שקוף
פנייתך התקבלה בהצלחה

קיבלנו את הפנייה שלך ואנחנו כבר על זה 🙂
נציג יצור עמך קשר בזמן הקרוב,
חשוב להיות זמינים.