תאריך: 17.03.2025 | זמן קריאה: כ-14 דקות
עודכן בתאריך: 16.10.2026
שני מוצרים שנראים כמעט זהים עשויים להיות כפופים לדרישות שונות לחלוטין ביבוא לישראל.
ההבדל יכול להשפיע על אופן השילוח, תנאי האחסון, סימון המוצר ואפילו על הצורך באישורים מיוחדים. אחד המסמכים המרכזיים שמסייעים לזהות את ההבדלים האלה הוא גיליון הבטיחות (SDS).
במדריך זה נסביר מהו המסמך, מתי הוא נדרש, כיצד קוראים את 16 הסעיפים שלו, אילו פרטים חשוב לבדוק מול היצרן ואיך להימנע מטעויות שעלולות להתגלות רק לאחר שהסחורה כבר נשלחה לישראל.
נניח שמפעל מייצר נוזל לניקוי חלקי מתכת.
מבחינת הלקוח, מדובר במוצר פשוט שנועד להסיר לכלוך ושומנים.
אלא שאותו נוזל עשוי להכיל ממסים דליקים, רכיבים שעלולים לגרות את העור או חומרים שמגיבים בצורה מסוכנת במגע עם חומרים אחרים.
איך חברת ההובלה אמורה לדעת אם אפשר להעלות את המוצר למטוס?
כיצד המחסן אמור לדעת אם מותר לאחסן אותו ליד מקור חום?
ומה יעשה עובד אם החומר ייכנס לעיניו?
בדיוק לשם כך קיים גיליון בטיחות חומרים (Safety Data Sheet).
זהו מסמך מקצועי שמרכז מידע על זהות החומר או התערובת, הסיכונים הידועים שלהם ואמצעי הבטיחות הנדרשים במהלך השימוש, האחסון, הטיפול וההובלה.
המידע בגיליון מיועד לגורמים שונים לאורך שרשרת האספקה, ובהם יבואנים, מפיצים, מובילים, עובדים, ממוני בטיחות וצוותי חירום.
חשוב להבין:
גיליון בטיחות הוא מסמך מידע מקצועי ולא רישיון יבוא, תעודת בדיקה או אישור רגולטורי.
הוא מסייע לקבל החלטות בנוגע למוצר, אך אינו מחליף את האישורים והבדיקות שהחוק עשוי לדרוש.
בעולם מקובל להשתמש במבנה של 16 סעיפים, שמאפשר לקוראים למצוא סוגי מידע דומים במקומות קבועים גם כאשר מדובר ביצרנים או במדינות שונות.
המבנה הבינלאומי נשען על עקרונות מערכת GHS, שפותחה במסגרת האו"ם במטרה ליצור שפה משותפת לסיווג סיכונים של חומרים כימיים ולהעברתם באמצעות תוויות וגיליונות בטיחות.
במשך שנים נעשה שימוש במונח MSDS, ראשי התיבות של Material Safety Data Sheet.
כיום המונח המקובל במסגרת שיטות הסיווג המודרניות הוא SDS, ראשי התיבות של Safety Data Sheet.
ההבדל אינו רק בשם… המעבר לפורמט המודרני קשור גם ליצירת מבנה אחיד יותר ולהגדרת דרישות מפורטות להצגת המידע.
בפועל, ספקים רבים עדיין משתמשים בשם MSDS. אין בכך כשלעצמו כדי לפסול את המסמך.
מה שחשוב הוא התוכן, הפורמט, העדכניות וההתאמה לדרישות הרלוונטיות.
אחד ממקורות הבלבול הנפוצים ביבוא הוא ההנחה שכל מסמך טכני שהיצרן שולח מספק את אותו מידע. בפועל, מדובר במסמכים שנועדו למטרות שונות.
| המסמך | מה הוא מציג? | למה הוא משמש? |
|---|---|---|
| SDS / MSDS | סיכונים, הרכב רלוונטי לבטיחות, אמצעי מיגון, אחסון, טיפול והובלה. | הערכת סיכונים, בטיחות בעבודה, שילוח ובחינה רגולטורית. |
| TDS Technical Data Sheet | נתונים טכניים כגון ביצועים, יישומים, שיטות שימוש ותכונות המוצר. | בחינת התאמת המוצר לדרישות טכניות ולשימוש המיועד. |
| COA Certificate of Analysis | תוצאות בדיקה של אצווה או דגימה, בהתאם לפרמטרים שנבדקו. | אימות תכונות או מפרטי איכות ביחס לאצווה או לדגימה מסוימת. |
לדוגמה, גיליון TDS של צבע עשוי להציג את זמן הייבוש, רמת הכיסוי והתאמתו למשטחים שונים.
לעומתו, גיליון SDS של אותו צבע יתייחס לסכנות אפשריות במהלך החשיפה לחומר, לתנאי האחסון ולסיווג שלו בהובלה.
אישור COA עשוי להציג תוצאות של בדיקות שבוצעו לצבע, אך לא בהכרח יכלול מידע מספק על הסיכונים שלו.
לכן, כאשר היצרן שולח מסמך שכותרתו Technical Data Sheet, אין להניח שמדובר בתחליף לגיליון בטיחות.
לא. חובת גיליון בטיחות אינה חלה באופן אוטומטי על כל מוצר מיובא או על כל מוצר שמכיל רכיבים כימיים.
בישראל קיימות דרישות במסגרת תקנות הבטיחות בעבודה העוסקות בגיליונות בטיחות, בסיווג, באריזה ובסימון של חומרים מסוכנים.
התקנות כוללות גם סייגים וחריגים לתחולתן.
חובת המסמך תלויה, בין היתר, בסוג החומר, בסיווגו, בריכוזים ובכמויות הרלוונטיות ובתחולה של הוראות דין ייעודיות.
הבדיקה רלוונטית במיוחד ליבוא של חומרים כימיים תעשייתיים, ממסים, צבעים, דבקים, חומרי ניקוי, חומרי חיטוי, תוספים כימיים, חומרי ציפוי, תרסיסים ותערובות המיועדות לשימוש מקצועי.
גם מוצרים שנראים תמימים יחסית, כגון מוצרי פוליש, מסיר שומנים או חומר לטיפול במשטחים, עשויים להכיל רכיבים שמחייבים התייחסות בטיחותית.
מנגד, מוצרים מוגמרים מסוימים, מזון, תכשירים רפואיים וקטגוריות צרכניות אחרות עשויים להיות כפופים להסדרים נפרדים או לחריגים מסוימים.
לכן אי אפשר לקבוע את חובת המסמך רק לפי השם המסחרי של המוצר.
כשפותחים גיליון בטיחות בפעם הראשונה, קל ללכת לאיבוד בין שמות כימיים, מספרים, קודים ומונחים מקצועיים באנגלית.
כדי לקרוא אותו נכון, כדאי להתחיל בהבנת תפקידו של כל סעיף ורק לאחר מכן להתעמק בנתונים המרכזיים.
הטבלה הבאה מציגה את מבנה SDS הבינלאומי המודרני, המקובל במסמכים הערוכים לפי GHS ודרישות REACH האירופיות.
| סעיף | נושא | מה לומדים ממנו? |
|---|---|---|
| 1 | Identification זיהוי המוצר | שם המוצר, השימושים, פרטי הספק ופרטי קשר לחירום. |
| 2 | Hazards Identification זיהוי סיכונים | סיווג הסכנות, אזהרות, סמלים והנחיות זהירות. |
| 3 | Composition הרכב | זהות רכיבים שיש לדווח עליהם וריכוזיהם, לפי כללי הדיווח החלים. |
| 4 | First Aid Measures עזרה ראשונה | הנחיות במקרה של שאיפה, בליעה או מגע עם העור והעיניים. |
| 5 | Fire-Fighting Measures כיבוי אש | אמצעי כיבוי מתאימים וסיכונים בעת שריפה. |
| 6 | Accidental Release Measures שחרור בלתי מבוקר | טיפול בדליפה או בשפך ומניעת פגיעה בסביבה. |
| 7 | Handling and Storage טיפול ואחסון | תנאי עבודה, אחסון והפרדה מחומרים לא תואמים. |
| 8 | Exposure Controls בקרת חשיפה | מיגון אישי, אוורור וערכי חשיפה תעסוקתיים. |
| 9 | Physical and Chemical Properties תכונות פיזיקליות וכימיות | נקודת הבזק, pH, מסיסות, צפיפות ונתונים נוספים. |
| 10 | Stability and Reactivity יציבות ותגובתיות | תנאים וחומרים שעלולים לגרום לתגובות מסוכנות. |
| 11 | Toxicological Information מידע טוקסיקולוגי | השפעות בריאותיות אפשריות של חשיפה לחומר. |
| 12 | Ecological Information מידע סביבתי | השפעות אפשריות על הסביבה ומקורות מים. |
| 13 | Disposal Considerations סילוק פסולת | עקרונות לטיפול בפסולת ובשאריות המוצר. |
| 14 | Transport Information מידע על הובלה | סיווג להובלה, מספר UN, קבוצת אריזה ונתוני שילוח. |
| 15 | Regulatory Information מידע רגולטורי | הוראות חקיקה ואסדרה הרלוונטיות למוצר במדינות שנבדקו. |
| 16 | Other Information מידע נוסף | תאריך עריכה, עדכונים, מקורות, קיצורים והסברים נוספים. |
שימו לב כי בתוספת לתקנות הישראליות משנת 1998 מופיע סדר שונה ביחס לזיהוי רכיבים ולזיהוי סיכונים.
במבנה הבינלאומי המודרני סעיף 2 עוסק בסיכונים וסעיף 3 בהרכב.
לכן יש לזהות תמיד גם את כותרת הסעיף ולא להסתמך רק על המספר.
אין צורך להיות כימאים כדי לבצע בדיקת היתכנות ראשונית.
עם זאת, כאשר נדרשת הכרעה לגבי סיווג כימי, התאמה רגולטורית או סתירות בין נתונים, יש להיעזר בגורם מקצועי מתאים.
לפני שמנסים להבין את הסיכונים, צריך לוודא שהמסמך בכלל מתייחס למוצר שמייבאים.
בדקו ששם המוצר, מספר הדגם או המזהה המסחרי תואמים לפרטי המוצר שעל גבי האריזה ובמסמכים המסחריים. במקרה של סדרת מוצרים, יש לוודא שהגיליון אכן מכסה את הנוסחה או את הגרסה הספציפית שנרכשה.
בדקו גם מי הגורם שמופיע במסמך, האם קיימים פרטי קשר תקינים ומהו השימוש שאליו מתייחס הגיליון.
לדוגמה, מסמך המתייחס לנוזל ניקוי תעשייתי מרוכז לא בהכרח מתאים לגרסה מדוללת של אותו מותג, גם אם האריזות נראות כמעט זהות.
בישראל יש להתייחס גם לפרטי הגורם המקומי, לפי הדרישות החלות. אין להניח שגיליון הכולל רק את פרטי היצרן בחו"ל עונה אוטומטית על כל דרישות התיעוד המקומיות.
סעיף הסיכונים מתאר את סוגי הסכנות של החומר או התערובת לפי שיטת הסיווג שבה נערך המסמך.
הסיכונים יכולים להיות פיזיקליים, כמו דליקות, בריאותיים, כמו פגיעה בעיניים, או סביבתיים, כמו רעילות ליצורים החיים במים.
במערכת GHS נעשה שימוש בשילוב של סמלי אזהרה, מילות איתות והצהרות סיכון. לדוגמה, סמל של להבה עשוי להצביע על סיכון דליקות, אך הסיווג המדויק נקבע לפי הנתונים והקריטריונים הרלוונטיים.
אחד המרכיבים החשובים ביותר בסעיף הוא קודי H, שמייצגים הצהרות סיכון מוגדרות.
קודי H מתארים סיכונים, בעוד שקודי P עוסקים באמצעי מניעה, תגובה, אחסון או סילוק.
המשמעות המדויקת של כל קוד נבחנת לפי נוסחו המלא והקשרו…
הסימון עצמו אינו מוכיח שקיימת חובת אישור יבוא מסוימת.
סעיף ההרכב מסייע לזהות רכיבים כימיים רלוונטיים, את שמותיהם, ולעיתים גם את הריכוזים או טווחי הריכוז שלהם בתערובת.
לצד שמות הרכיבים עשויים להופיע מספרי CAS, המשמשים לזיהוי חומרים כימיים ומסייעים להבחין בין חומרים בעלי שמות דומים.
זהו מידע חשוב בבדיקה האם רכיבים מסוימים כפופים למגבלות, להיתרים או לדרישות מיוחדות בישראל.
עם זאת, גיליון בטיחות אינו בהכרח חושף את כל הנוסחה המסחרית של המוצר.
כללי הדיווח מאפשרים במצבים מסוימים הצגת טווחי ריכוזים או הגנה על מידע המהווה סוד מסחרי, בכפוף לתנאים.
אם מופיע רכיב בעל סיווג מסרטן, רעיל או כזה המכיל מתכת מסוימת- אין פירוש הדבר שהמוצר אסור ביבוא באופן אוטומטי.
צריך לבדוק את זהות החומר, ריכוזו, צורתו הכימית, השימוש המיועד ואת הוראות הדין החלות.
נקודת בדיקה מקצועית:
סעיפים 2 ו-3 צריכים להתיישב זה עם זה מבחינה כימית ורגולטורית, אך לא ניתן להסיק שהסיווג שגוי רק משום שרכיב מסוים מופיע בסעיף ההרכב.
סיווג תערובות תלוי בין היתר בריכוזים, במגבלות סיווג ייעודיות, בנתוני ניסוי ובכללי חישוב.
לא כל מוצר יכול להישאר במשך שבועות במכולה חמה, במחסן שאינו מאוורר או בקרבת חומרים אחרים.
סעיף הטיפול והאחסון מפרט את התנאים שנדרשים לשמירה על בטיחות החומר.
לעיתים הוא מציין טווח טמפרטורות, תנאי אוורור, הגנה מאור השמש או חומרים שיש להרחיק ממנו.
המידע הזה עשוי להשפיע על בחירת מחסן, אריזה, תהליך פריקה ואפילו על ההחלטה באיזו תקופה לבצע משלוח.
דוגמה: מוצר שדורש אחסון בקירור- נניח שהיצרן קובע שיש לאחסן את המוצר בטווח של 5 עד 10 מעלות צלזיוס.
אם המשלוח מגיע לישראל בחודשי הקיץ, צריך לבדוק האם תנאי ההובלה, השהייה בנמל והאחסון מאפשרים לעמוד בדרישה הזאת.
חריגה מהטווח אינה מוכיחה שהמוצר נפסל אוטומטית, אך היא עלולה להשפיע על יציבותו או על איכותו.
משמעות החריגה צריכה להיקבע על בסיס נתוני היצרן ומאפייני המוצר.
בסעיף זה מופיעים נתונים פיזיקליים וכימיים שעוזרים להבין כיצד המוצר מתנהג בתנאים שונים.
למשל, ערך pH עשוי לסייע בהבנת החומציות או הבסיסיות, אך אינו מספיק לבדו כדי לקבוע את רמת הסיכון למגע עם העור.
נתוני מסיסות יכולים להיות רלוונטיים לטיפול בדליפות, ונתונים על לחץ אדים או נדיפות עשויים להיות חשובים להערכת חשיפה בזמן עבודה.
אחד הנתונים המוכרים הוא נקודת הבזק (Flash Point), כלומר הטמפרטורה הנמוכה ביותר שבה נוזל פולט אדים בכמות מספקת ליצירת תערובת הניתנת להצתה בתנאי הבדיקה.
נקודת הבזק של 60 מעלות צלזיוס ומטה עשויה להיות משמעותית לסיווג נוזלים דליקים, אך אין להשתמש במספר הזה לבדו כדי לקבוע את סיווג ההובלה או את דרישות האחסון.
בשיטות סיווג שונות קיימות קטגוריות וסייגים נוספים.
לדוגמה, בסיווג התעסוקתי האמריקאי קיימת גם קטגוריה לנוזלים שנקודת ההבזק שלהם גבוהה מ-60 מעלות ואינה עולה על 93 מעלות.
סעיף 14 הוא נקודת הפתיחה החשובה ביותר עבור המשלחים, משום שהוא מציג את סיווג החומר לצורכי הובלה בינלאומית.
הסעיף עשוי לכלול מספר UN, שם הובלה תקני, קבוצת סיכון בהובלה, קבוצת אריזה ומידע על סיכונים סביבתיים או הוראות מיוחדות.
מספר UN הוא מספר זיהוי בן ארבע ספרות המשויך לחומרים או לפריטים מסוכנים במסגרת תקנות ההובלה.
דוגמה: UN 1993 = המספר UN 1993 משמש לסיווג נוזל דליק שלא הוגדר בשם הובלה ייעודי אחר, בהתאם לכללי הסיווג החלים.
הוא אינו מספר כללי של כל החומרים הדליקים, ואינו מספיק לבדו לקביעת הוראות האריזה או תנאי המשלוח.
יש לבחון את שם ההובלה המלא, סיווג הסיכון, קבוצת האריזה ודרישות אמצעי התחבורה הרלוונטי.
לא בהכרח.
חומרים מסוכנים מסוימים ניתנים להובלה במכולות רגילות מבחינת המבנה שלהן- בתנאי שעומדים בכללי האריזה, הסימון, ההפרדה וההובלה הנדרשים.
במקרים אחרים עשויים להידרש אמצעים ייעודיים או להופיע מגבלות על כמויות, סוגי אריזות, אופן הטעינה או סוג כלי התחבורה.
הובלה ימית של חומרים מסוכנים באריזות כפופה למסגרת IMDG Code, ואילו הובלה אווירית כפופה לדרישות הרלוונטיות של ICAO ולכללי IATA הנהוגים בענף.
לכן מוצר שמותר לשנע בים לא בהכרח ניתן לשינוע אווירי באותם תנאים.
יש גם מוצרים שאסורים בהובלה אווירית, או מותרים רק בכמויות ובתנאים מוגבלים.
הגיליון הוא מקור מידע מרכזי, אך חברת השילוח אינה חייבת לקבל כל סיווג שמופיע בו ללא בחינה.
כאשר קיימים נתונים סותרים, למשל מוצר שמתואר כדליק מאוד בסעיף 2 אך סעיף 14 מצהיר שאין עליו כלל מגבלות הובלה- נדרשת בדיקה של הסיווג והנסיבות.
הסתירה אינה מוכיחה בהכרח שהסיווג שגוי, משום שכללי הסיווג התעסוקתיים והתחבורתיים אינם זהים.
עם זאת, היא סיבה טובה לבקש הבהרה מקצועית לפני ביצוע ההזמנה.
בישראל קיימות תקנות הבטיחות בעבודה (גיליון בטיחות, סיווג, אריזה, תיווי וסימון של אריזות), התשנ"ח-1998.
התקנות קובעות חובות הנוגעות לגיליונות בטיחות, לאריזה ולסימון של חומרים מסוכנים בתחולתן, לרבות חובות החלות על יצרנים, יבואנים, סוכנים ומשווקים.
בנוסף, חוק החומרים המסוכנים, התשנ"ג-1993, וחקיקת המשנה מכוחו עשויים לחייב היתר רעלים או הסדר רגולטורי אחר, בהתאם לחומר, לפעילות, לכמויות ולתנאים הרלוונטיים.
לפי תקנות גיליון הבטיחות הישראליות, ניתן להכין את הגיליון בעברית או באנגלית.
לכן אין חובה גורפת לתרגם כל SDS באנגלית לעברית מכוח התקנות הללו בלבד.
יחד עם זאת, דרישות אחרות עשויות לחול על סימון המוצר, מסירת מידע לעובדים, הוראות שימוש או מסמכים הנדרשים במסגרת הליך רגולטורי מסוים.
כאשר מכינים תרגום, חשוב לשמור על המשמעות המקצועית של מונחי הסיכון, הסיווגים והוראות הבטיחות.
לא בכל יבוא.
עם זאת, כאשר נדרש הליך שחרור לפי חוק החומרים המסוכנים, המשרד להגנת הסביבה מציין במפורש שיש לצרף לבקשה גיליון בטיחות תקני הכולל 16 סעיפים.
השירות מיועד, בין היתר, למצבים שבהם עסק מחזיק בהיתר רעלים אך מבקש לשחרר טובין החייבים בהיתר ואינם מופיעים בהיתר הקיים, או לעסק המבקש שחרור חד פעמי בתנאים המפורטים בשירות.
במקרה כזה המסמך משמש חלק מהמידע הנבחן בתהליך, אך אינו מעניק כשלעצמו הרשאה לשחרור הטובין.
ניתן לעיין בשירות הרשמי של המשרד להגנת הסביבה לבקשת שחרור חומרים מסוכנים מהמכס.
כאשר מייבאים חומר שעשוי להיכלל בהסדר היתר רעלים, צריך לבדוק את זהותו המדויקת ואת תנאי התחולה של הדין.
לא כל חומר שמסומן כמסוכן בגיליון SDS מחייב היתר רעלים, ולא ניתן לקבוע את חובת ההיתר רק לפי סמל אזהרה או קוד H.
הבדיקה צריכה להתייחס בין היתר לחומר, לריכוזו, לכמותו ולפעילות המתוכננת.
לעיתים נדרשים אישורים נוספים מכוח הוראות החלות על מוצרים מסוימים, כגון חומרי הדברה, חומרי חיטוי או מוצרים בעלי שימוש ייעודי.
גיליון SDS מרכז מידע שעשוי להיות חיוני ליבואנים של חומרים כימיים ומוצרים המכילים רכיבים מסוכנים.
הוא מאפשר לזהות סיכונים, להבין תנאי שימוש ואחסון, לקבל מידע על הובלה ולבחון האם קיימות שאלות רגולטוריות שמחייבות בירור נוסף.
עם זאת, גם מסמך מלא ומעודכן אינו מוכיח לבדו שהמוצר עומד בכל דרישות היבוא בישראל.
הבדיקה הנכונה מתחילה בזיהוי המוצר המדויק, ממשיכה בבחינת המידע המקצועי בגיליון, ומסתיימת רק לאחר שנבדקו הדרישות החלות על המוצר ועל דרך הובלתו.
MSDS הוא השם הוותיק לגיליון בטיחות חומרים, המכונה כיום בדרך כלל SDS. מדובר במסמך מקצועי שמציג את הסיכונים הקשורים לחומר או לתערובת, את דרכי הטיפול והאחסון, את אמצעי המיגון ואת ההנחיות למצבי חירום ולהובלה.
SDS הוא המונח המודרני המקובל, ואילו MSDS הוא המונח הישן. ההבדל העיקרי קשור להתפתחות שיטות הסיווג ולמעבר לפורמט אחיד יותר של גיליונות בטיחות. השם שמופיע על הקובץ אינו קובע לבדו אם המסמך תקין.
לא כל מוצר מיובא מחייב גיליון בטיחות. החובה תלויה בסוג החומר, בסיווגו ובהוראות הדין החלות, לרבות חריגים. כאשר מייבאים חומרים מסוכנים בתחולת התקנות הישראליות, חלות דרישות ייעודיות הנוגעות לצירוף גיליון בטיחות ולמסירת המידע.
תקנות גיליון הבטיחות הישראליות מאפשרות הכנת גיליון בעברית או באנגלית. עם זאת, ייתכנו דרישות נוספות לגבי תוויות, הוראות שימוש, מידע לעובדים או מסמכים במסגרת הליך רגולטורי מסוים. לכן אין להסיק משפת הגיליון שכל יתר חובות הסימון מולאו.
בדרך כלל היצרן הוא מקור המידע המקצועי על החומר ועל הרכבו. בישראל תקנות גיליון הבטיחות מטילות חובות גם על יבואנים, סוכנים ומשווקים של חומרים מסוכנים בתחולתן. העובדה שהיצרן הכין מסמך אינה פוטרת את היבואן מחובות החלות עליו לפי הדין הישראלי.
קיבלנו את הפנייה שלך ואנחנו כבר על זה 🙂
נציג יצור עמך קשר בזמן הקרוב,
חשוב להיות זמינים.
