תאריך: 18.05.2025 | זמן קריאה: כ-4 דקות
עודכן בתאריך: 01.03.2026
אם אתם בעלי עסקים או יבואנים ישראלים שפועלים בזירה בינלאומית או מוכרים דרך שותפים- חשוב שתכירו את אחד המודלים הנפוצים בעולם המסחר: מכירה בקונסיגנציה (Consignment).
מדובר בשיטה שמציעה גמישות לשני הצדדים, אבל מחייבת גם היכרות עם הסיכונים והאחריות המשפטית.
אז מה זה בעצם אומר?
איך זה מתבצע בפועל?
ואיך זה נרשם מבחינה חשבונאית?
הנה כל מה שצריך לדעת- ברור, פשוט ולעניין.
מכירה בקונסיגנציה היא שיטה שבה הספק (בעל הסחורה) שולח מוצרים לנמען, לרוב חנות, מפיץ או סוכן, כשהבעלות על הסחורה נשארת אצלו עד לרגע המכירה לצרכן הסופי.
בפועל, הסחורה מוצגת ונמכרת על ידי הנמען, אך הוא לא רוכש אותה מראש- אלא רק מוכר בשם הספק, ומעביר אליו את התקבולים על פי תנאים שסוכמו מראש.
נניח שיצרן תכשיטים שולח קולקציה לחנות קמעונאית במסגרת קונסיגנציה.
החנות מציגה את המוצרים ומוכרת אותם ללקוחות הקצה במהלך הפעילות השוטפת, אך אינה רוכשת את המלאי מראש.
לאחר ביצוע המכירות, מתבצעת התחשבנות עם היצרן רק עבור הפריטים שנמכרו בפועל, בניכוי העמלה שסוכמה בין הצדדים.
מוצרים שלא נמכרו נשארים בבעלות היצרן ובדרך כלל מוחזרים אליו בהתאם לתנאי ההסכם.
בבסיס כל שיתוף פעולה כזה חייב לעמוד הסכם קונסיגנציה– חוזה שמסדיר את תנאי ההתקשרות ומגן על שני הצדדים.
ההסכם כולל:
ללא הסכם- קשה לאכוף זכויות, לדרוש תשלום או לטפל בהחזרות.
חשוב לשים לב כי בקונסיגנציה יש להגדיר מראש מי נושא בסיכון אי-גבייה מהלקוח הסופי.
במקרים רבים הנמען הוא זה שמטפל בגבייה, אך האחריות הכלכלית לכשלי גבייה תלויה בהסכם בין הצדדים.
מבחינת הנהלת חשבונות- יש למכירה בקונסיגנציה היבטים ברורים:
יש לקחת בחשבון כי למכירה בקונסיגנציה עשויות להיות השלכות מס ומע"מ שונות בהתאם לדין החל ולמבנה העסקה.
מכירה בקונסיגנציה היא מודל מסחרי גמיש שיכול לייצר יתרון לשני הצדדים כאשר הוא מוגדר ומנוהל נכון.
הספק נהנה מחשיפה והרחבת נקודות מכירה מבלי להעביר בעלות מראש, והנמען יכול להציע מגוון מוצרים ללא השקעה הונית במלאי.
עם זאת, מאחר שהמודל מערב חלוקת סיכונים, אחריות ותזרים שאינם טריוויאליים, חיוני לעגן את ההתקשרות בהסכם ברור, להגדיר מנגנוני בקרה ומעקב, ולבחון את ההשלכות המשפטיות, החשבונאיות והמיסויות לפני תחילת הפעילות.
מכירה בקונסיגנציה היא מודל שבו הספק שולח סחורה לנמען לצורך מכירה, אך הבעלות על הסחורה נשארת אצל הספק עד למכירה לצרכן הסופי. הנמען אינו רוכש את המלאי מראש אלא מתחשבֵן עם הספק לאחר מכירה בפועל.
במכירה רגילה הבעלות עוברת לקונה בעת הרכישה והוא משלם מראש על המלאי. בקונסיגנציה הבעלות נשארת אצל הספק עד למכירה הסופית, והנמען משלם רק עבור מוצרים שנמכרו.
ברוב המקרים הסיכון נשאר אצל הספק, אך האחריות המדויקת לנזק, אובדן או גניבה נקבעת בהסכם בין הצדדים. לכן חשוב להסדיר זאת במפורש בחוזה קונסיגנציה.
הספק מכיר בהכנסה רק כאשר המוצר נמכר לצרכן הסופי, ולא במועד העברת הסחורה לנמען. כל עוד הסחורה לא נמכרה, היא נחשבת מלאי של הספק.
בדרך כלל הנמען אינו רושם את הסחורה כמלאי שלו. הוא מכיר בהכנסה בהתאם לעמלה או למנגנון ההתחשבנות שנקבע לאחר המכירה בפועל.
קיבלנו את הפנייה שלך ואנחנו כבר על זה 🙂
נציג יצור עמך קשר בזמן הקרוב,
חשוב להיות זמינים.
