תאריך: 01.03.2025 | זמן קריאה: כ-12 דקות
עודכן בתאריך: 21.07.2026
עוסקים בייבוא לישראל?
חשוב להבין שהאחריות שלכם לא נגמרת ברגע שהמוצרים עוזבים את הנמל.
כל מוצר שאתם מייבאים מגיע גם עם אריזות- ועליהן חלה חובה חוקית ברורה.
חוק האריזות מחייב כל יבואן לעמוד בכללי דיווח ומחזור, גם אם מדובר בכמות קטנה יחסית. התעלמות מהחוק עלולה להוביל לקנסות גבוהים, תקלות בתהליך השחרור מהמכס ופגיעה תדמיתית.
במאמר הזה נסביר בשפה פשוטה וברורה מה אומר החוק, למי הוא חל, אילו סוגי אריזות נחשבות לדיווח, איך מדווחים בצורה תקינה- ואיך להימנע מטעויות נפוצות.
אם אתם רוצים לייבא בראש שקט ולחסוך לעצמכם כאבי ראש מיותרים- כדאי לקרוא עד הסוף.
כל מוצר שנכנס לישראל מגיע כמעט תמיד עטוף בקופסה, בניילון, בבקבוק, על גבי משטח או בתוך שקית.
האריזות האלו, שלעתים נראות כחלק טכני בלבד בתהליך הייבוא, הופכות לאחר מכן לפסולת בשטחי המסחר, בבתים ובמרחב הציבורי.
על רקע היקף הפסולת ההולך וגדל, נחקק בשנת 2011 החוק להסדרת הטיפול באריזות, במטרה לצמצם את הנזק הסביבתי ולהטיל את האחריות על הגורמים שמכניסים את האריזות לשוק- כלומר, היבואנים והיצרנים.
החוק קובע בבירור: כל מי שמביא אריזות לישראל- גם כחלק ממוצר, גם אם בכמות קטנה- מחויב לדווח, למחזר ולשאת בעלויות הטיפול בהתאם להיקף פעילותו.
התעלמות מהחוק עלולה להוביל לא רק לקנסות אלא גם לעיכובים במשלוחים, סנקציות משפטיות ונזקים תדמיתיים.
יבואנים רבים נוטים להמעיט בערכו של החוק, במיוחד בתחילת הדרך, מתוך מחשבה שהוא רלוונטי רק לשחקנים גדולים.
בפועל, גם עסקים קטנים נדרשים לעמוד בדרישות, גם אם בסופו של דבר יזכו בפטור חלקי או מלא.
החוק להסדרת הטיפול באריזות חל על כל גורם שמכניס אריזות לישראל- ללא תלות בהיקף הפעילות או בגודל העסק.
חשוב להדגיש:
לא מדובר רק באריזות ריקות או חומרי גלם, אלא בכל סוג של אריזה שמצורפת למוצר.
גם אם המוצר נמכר כיחידה בודדת, גם אם האריזה הוסרה לאחר מכן- האחריות נותרת בידי היבואן.
הנה הרשימה המלאה של הגורמים שחייבים בדיווח:
ולמען הסר ספק:
גם אם מדובר בעסק קטן שמייבא לעיתים רחוקות, החוק עדיין חל. החוק אמנם מאפשר קבלת פטורים במקרים מסוימים (ניגע בזה בהמשך המאמר), אך הפטור ניתן רק לאחר דיווח מסודר ולא באופן אוטומטי.
כדי לדווח בצורה תקינה על האריזות, יש להבין קודם כל מה נחשב "אריזה" לפי החוק.
מדובר בכל חומר שמיועד לעטוף, להכיל, לשנע, להציג או להגן על מוצר- החל מהשכבה הקרובה ביותר למוצר ועד לאריזות הגדולות שמאפשרות את ההובלה שלו.
החוק מחלק את האריזות ל-5 קטגוריות עיקריות:
חשוב לדעת:
גם אם האריזה בסופו של דבר מושלכת בידי הלקוח או בנקודת המכירה- החובה לדווח עליה חלה עליכם, היבואנים והיצרנים.
כל יצרן או יבואן מחויב לדווח לרשות להגנת הסביבה ולגוף המוכר (כגון: תאגיד תמיר) על כמות האריזות שהכניס לשוק בישראל.
את הדיווח יש להגיש פעמיים בשנה ובנוסף גם דיווח שנתי, בהתאם לשיטה המתאימה לפעילות העסק.
קיימות 3 שיטות דיווח שונות– כל אחת עם תנאים, יתרונות ואתגרים משלה.
להלן סקירה של שלוש השיטות:
השיטה המחמירה והמדויקת ביותר, שמחייבת יצירת גיליון אריזה לכל מוצר או משפחת מוצרים, כולל פירוט של משקל האריזות לפי סוגי חומרים (קרטון, זכוכית, פלסטיק, מתכת, עץ וכו') וסוג האריזה (מכירה, קבוצתית, הובלה).
השיטה מחייבת לרוב עסקים שמכניסים לשוק יותר מ-300 טון אריזות בשנה, או כאלה שאינם עומדים בתנאים לשיטות המקוצרות.
השיטה דורשת לרוב שקילה עצמאית של האריזות, איסוף נתונים מדויק והגשתם בפורמט אחיד.
זהו דיווח מבוקר, שמחייב אישור של רו"ח חיצוני בשלב השנתי.
שיטה מקלה יחסית, המתאימה ליצרנים או יבואנים שמכניסים לשוק עד 300 טון אריזות בשנה.
הדיווח הראשון מתבצע בשיטה המפורטת ונחשב כ"שנת בסיס", ולאחר מכן, בכל תקופת דיווח, מתבצע חישוב משוקלל לפי השינוי במחזור המכירות.
לדוגמה, אם מחזור המכירות עלה ב-20% מהשנה הקודמת, גם משקל האריזות המדווח יעלה ב-20%.
מעבר בין שיטות מתאפשר אחת ל-5 שנים, אלא אם לא עומדים עוד בתנאים.
מתאימה לעוסקים שמחזור המכירות השנתי שלהם נמוך מ-40 מיליון ש"ח, וכלל מוצריהם נמכרים לשימוש ביתי (זרם ביתי בלבד).
בדיווח זה, לא מדווחים משקלי אריזות בפועל, אלא רק מספר היחידות שנמכרו מכל משפחת מוצר, ותמיר מבצעת את ההמרה למשקל לפי טבלאות ממוצעות שהיא מנהלת.
חשוב לזכור: אם חלה חריגה מהתנאים (למשל, מחזור המכירות חוצה את רף ה-40 מיליון ש"ח)- יש לעבור לדיווח בשיטה המפורטת או לפי מחזור.
יבואנים ויצרנים שמכניסים לשוק כמויות קטנות במיוחד של אריזות- לא פטורים מהחוק באופן אוטומטי.
עם זאת, החוק כן מאפשר להם להגיש בקשה לקבלת פטור, בתנאים מוגדרים מראש.
לפי סעיף 10 לחוק להסדרת הטיפול באריזות, יצרן או יבואן שמכר במהלך שנה קלנדרית אחת פחות מ-1,000 ק"ג של אריזות (כולל אריזות שירות)- יכול לבקש פטור מחובות הדיווח, המיחזור וההתקשרות עם גוף מוכר.
על מנת הפטור ייכנס לתוקף, יש לבצע את הצעדים הבאים:
לאחר הגשת הבקשה המלאה, המשרד שולח אישור קבלה בתוך שבועיים, אך שומר לעצמו את הזכות לדרוש מסמכים נוספים או לבצע ביקורת.
חשוב להדגיש:
מי שעומד בתנאי הפטור אך לא מגיש את ההצהרה כנדרש, נחשב כמי שמפר את החוק ועלול להיקנס כמו כל יבואן שלא מדווח.
רבים מהיבואנים החדשים, ולעיתים גם המנוסים, מוצאים את עצמם מתמודדים עם קנסות, דרישות תיקון בדיווחים או עיכובים במשלוחים- רק בגלל טעויות שניתן היה למנוע בקלות.
הנה כמה מהשגיאות הנפוצות ביותר, וכיצד להימנע מהן:
🔴 אי-דיווח או דיווח לא תקין
הטעות החמורה ביותר היא פשוט לא לדווח- או להגיש דיווח חלקי/שגוי.
זה עלול להוביל לעיצומים כספיים מצד המשרד להגנת הסביבה.
חשוב לוודא שכל נתון שמוזן- מגובה במפרט, שקילה או הסכם עבודה.
🔴 הנחה ש"זה לא רלוונטי אליי"
יבואנים קטנים רבים סבורים שהחוק לא חל עליהם- עד שמגיעה דרישה לתשלום רטרואקטיבי.
החוק חל גם על עסקים שמייבאים כמויות קטנות, ולעיתים גם חד-פעמית.
גם אם תקבלו פטור- הוא חייב להיות מגובה בהצהרה רשמית.
🔴 חוסר מעקב שוטף
שמירת נתונים בצורה לא מסודרת- כמו קבלות חלקיות, היעדר גיליונות שקילה, חוסר בתיעוד אריזות רב-פעמיות- עלול להוביל לבעיות בביקורת.
הדרך הנכונה: לנהל מעקב שוטף כבר מהמשלוח הראשון, עם מערכת מסודרת של תיעוד, תיוק וצילום.
🔴 בחירת שיטת דיווח לא נכונה
לעיתים נבחרת שיטה שלא מתאימה להיקף הפעילות, מה שמוביל לטעויות חישוב או לדרישת מעבר לשיטה מפורטת.
🔴 אי-הבנה של מה נחשב כ"אריזה"
יש מוצרים שגבוליים בהגדרתם- כמו עטיפות נלוות, שקיות שיווק, אריזות במשלוח. טעות בהבנה עלולה לגרום לחסר בדיווח.
חשוב להכיר את ההגדרות המדויקות ולהתייחס לכל מרכיב.
טיפ חשוב
צרו קשר בהקדם עם "ת.מ.י.ר אריזות"- הגוף המוכר היחיד בישראל שמיישם את החוק בפועל.
תמיר אריזות מציעים תמיכה מלאה, פורמטים מוכנים לדיווח, טבלאות ממוצעים לפי משפחות מוצרים, ומענה טלפוני למילוי הדוחות.
חוק האריזות הוא לא רק דרישה רגולטורית- הוא ביטוי ישיר לאחריות של כל מי שפועל בשוק הישראלי ומכניס מוצרים עטופים לארץ.
כל יבואן, יצרן או בעל מותג, קטן כגדול, מחויב להבין את החובות החלות עליו ולפעול בהתאם- לא רק כדי להימנע מקנסות, אלא גם כדי לנהל עסק תקין, אחראי ובר קיימא.
בין אם אתם בתחילת הדרך ובין אם כבר שילחתם מספר מכולות- חשוב לעצור ולשאול:
עברו על סוגי האריזות שאתם מייבאים, בדקו את נפח הפעילות השנתי, בחנו את האפשרות לפטור אם אתם עסק קטן, ובמידת הצורך- פנו לגורם מקצועי לקבלת הכוונה אישית.
חוק האריזות מחייב כל יצרן או יבואן שמכניס לשוק הישראלי מוצרים ארוזים או אריזות שירות, לדווח על האריזות ולממן את מחזורן. החוק חל גם על עסקים קטנים וגם על מותגים פרטיים.
כן. גם יבואנים שמייבאים כמויות קטנות חייבים לדווח. עם זאת, אם סך האריזות השנתי נמוך מ-1,000 ק"ג, ניתן לבקש פטור לפי נוהל מיוחד של המשרד להגנת הסביבה.
כדי לקבל פטור, יש להגיש טופס הודעה חתום וטופס דיווח על המשקל בפועל של האריזות, עד ה-30 ביוני של השנה העוקבת. הפטור ניתן רק לאחר אישור מהמשרד להגנת הסביבה.
שיטה מפורטת מחייבת דיווח לפי משקל מדויק לכל מוצר. שיטה לפי מחזור מבוססת על שינוי במחזור המכירות ביחס לשנת בסיס. שיטה מצומצמת מתאימה לעסקים קטנים ומבוססת על מספר יחידות בלבד.
כל חומר שעוטף, מכיל או משנע את המוצר - כולל קופסאות, שקיות, עטיפות, בקבוקים, סטרץ' למשטחים ועוד. החוק כולל גם אריזות שירות ואריזות רב-פעמיות.
לא חובה, אך מומלץ. תמיר הוא הגוף המוכר היחיד בישראל שמסייע ביישום חוק האריזות, כולל טיפול בדיווחים, תמיכה מקצועית וחישוב כמויות לפי טבלאות ממוצעות.
אי-דיווח או דיווח חלקי נחשבים להפרת חוק, ועלולים לגרור עיצומים כספיים, דרישות תשלום בדיעבד וביקורות מטעם המשרד להגנת הסביבה.
קיבלנו את הפנייה שלך ואנחנו כבר על זה 🙂
נציג יצור עמך קשר בזמן הקרוב,
חשוב להיות זמינים.
