תאריך: 26.02.2025 | זמן קריאה: כ-11 דקות
עודכן בתאריך: 25.02.2026
אם אתם מייבאים מוצר שיש בו רכיב חשמלי או אלקטרוני, גם אם הוא נראה קטן ופשוט, צריך להכיר מושג אחד בסיסי שעולה שוב ושוב- RoHS.
המאמר הזה עושה סדר בשפה ברורה: מה בדיוק ההנחיה הזו דורשת, על אילו מוצרים היא חלה, אילו חומרים מוגבלים בה ואיך בודקים שהספק סיפק מסמכים תקינים.
ניגע גם בקשר הישיר לרפורמה "מה שטוב לאירופה-טוב לישראל", למה עדיין האחריות נשארת אצל היבואנים, ואילו טעויות גורמות לסחורה להיתקע במכס, להיפסל או להפוך להפסד יקר.
יבוא של מוצרים חשמליים ואלקטרוניים מחייב הבנה אמיתית של דרישות רגולטוריות בסיסיות, ולא רק בדיקת מחיר, ספק וזמני אספקה.
אחת ההנחיות המשמעותיות ביותר בתחום זה היא RoHS, שמגבילה שימוש בחומרים מסוכנים בציוד חשמלי ואלקטרוני.
ההנחיה הזו משפיעה ישירות על שחרור סחורה מהמכס, על אחריות היבואן כלפי הרשויות, ועל הסיכון הכלכלי הכרוך בכל משלוח.
גם כאשר הספק מצהיר שהמוצר "תואם RoHS", האחריות אינה עוברת אליו.
היבואנים נושאים באחריות לוודא שהמוצר עומד בדרישות, שהמסמכים תקינים, ושהסחורה לא תיפסל בבדיקה מדגמית.
RoHS הן ראשי תיבות של Restriction of Hazardous Substances, כלומר הגבלת חומרים מסוכנים.
מדובר בהנחיה מחייבת של האיחוד האירופי שמטרתה לצמצם שימוש בחומרים רעילים בציוד חשמלי ואלקטרוני.
ההנחיה חלה על מגוון רחב של מוצרים המשתייכים לקטגוריית EEE– ציוד שפועל באמצעות חשמל או שדות אלקטרומגנטיים.
היא פורסמה בשנת 2003 ונכנסה לתוקף בשנת 2006.
בשנת 2011 עודכנה לגרסה מתקדמת יותר, ובהמשך הורחבה שוב ונוספו חומרים לרשימת ההגבלות.
המטרה המרכזית של ההנחיה היא להפחית זיהום סביבתי הנובע מפסולת אלקטרונית, לצמצם חשיפה של עובדים וצרכנים לחומרים מסוכנים, ולעודד תהליכי ייצור בטוחים ונקיים יותר.
למרות שמדובר בהנחיה אירופית, בפועל היא משפיעה על שרשראות אספקה בינלאומיות.
יצרנים, ספקים ויבואנים הפועלים בשווקים גלובליים נדרשים לעמוד בדרישותיה כאשר המוצרים מיועדים לשיווק במדינות שבהן היא חלה.
כאשר מוצר אינו עומד בדרישות RoHS, הוא עלול להידרש לבדיקות נוספות, להיפסל לשיווק או להימנע מכניסה לשווקים מסוימים.
האחריות לוודא עמידה בדרישות אינה עניין פורמלי בלבד… היא חלק מניהול סיכונים נכון בכל פעילות יבוא של ציוד חשמלי ואלקטרוני.
כדי לדעת אם מוצר מסוים חייב בעמידה בדרישות RoHS, לא מספיק לשאול האם הוא "מוצר חשמלי".
השאלה הנכונה היא האם פעולתו התקינה תלויה בזרם חשמלי או בשדות אלקטרומגנטיים, והאם הוא מיועד לפעול בטווחי מתח שהוגדרו בהנחיה.
ההנחיה חלה בדרך כלל על ציוד הפועל:
המשמעות היא שגם מוצרים שנראים פשוטים: כמו מטען, ספק כוח, מנורה עם רכיב אלקטרוני או מערכת בקרה קטנה, עשויים להיכלל תחת הדרישה.
בנוסף, התחולה אינה מוגבלת למוצר המוגמר בלבד:
גם רכיבים, תתי מערכות, לוחות אלקטרוניים וכבלים שמיועדים להשתלב במוצר אחר נדרשים לעמוד בדרישות כאשר הם משווקים כחלק מציוד חשמלי ואלקטרוני.
עם זאת, קיימים חריגים והחרגות מסוימות, למשל ציוד צבאי ייעודי.
לכן, לפני ביצוע הזמנה או התקשרות עם ספק, חשוב לבחון את סיווג המוצר באופן מדויק ולא להסתמך על הנחה כללית שהוא "כנראה לא נכלל".
בדיקה מוקדמת של תחולת RoHS מונעת טעויות יקרות בשלב מאוחר יותר של השיווק או ההפצה.
הנחיית RoHS אינה עוסקת בהגדרה כללית של “חומרים מסוכנים”, אלא קובעת רשימה ברורה של חומרים שמוגבלים לשיעור מרבי מדויק בתוך המוצר.
עם זאת, רשימת החומרים יכולה להישמע טכנית ומורכבת.
כדי להפוך את הנושא לפשוט וברור, ריכזנו בטבלה את עשרת החומרים המוגבלים, יחד עם הסבר קצר היכן נהוג היה למצוא אותם ולמה הגבילו אותם.
כך ניתן להבין לא רק את השם הכימי, אלא גם את המשמעות המעשית שלו במוצרים חשמליים ואלקטרוניים:
| החומר המוגבל | היכן נהגו להשתמש בו | למה הוגבל |
|---|---|---|
| עופרת | הלחמות בלוחות אלקטרוניים, כבלים, רכיבי חיבור | חומר רעיל שפוגע במערכת העצבים ועלול לזהם קרקע ומים |
| כספית | נורות פלואורסנט, מתגים וחיישנים מסוימים | מתכת רעילה מאוד שעלולה לגרום לנזק חמור לבריאות ולסביבה |
| קדמיום | סוללות מסוימות, ציפויים, רכיבים אלקטרוניים | חומר מסרטן שמצטבר בגוף ובמערכת האקולוגית |
| כרום שש ערכי | ציפויי מתכת נגד חלודה וקורוזיה | חומר מסוכן לבריאות, עלול לגרום לנזק נשימתי ועורי |
| PBB | מעכבי בעירה בפלסטיק של מארזים אלקטרוניים | תרכובת שעלולה להשתחרר לסביבה ולהצטבר בגוף |
| PBDE | מעכבי בעירה בכבלים, מארזים ורכיבי פלסטיק | חומר עמיד שמתפרק לאט ועלול להשפיע על מערכת ההורמונים |
| DEHP | ריכוך פלסטיק בכבלים ובחלקים גמישים | פתלט שעלול להשפיע על מערכת הרבייה |
| BBP | רכיבי פלסטיק וגימורים | פתלט בעל השפעות בריאותיות אפשריות |
| DBP | בידוד כבלים וחלקי פלסטיק | פתלט שנמצא כבעל סיכון בריאותי מצטבר |
| DIBP | תוספים בפלסטיק רך | פתלט הדומה בתכונותיו ל DBP ונכלל בהרחבת ההנחיה |
רוב החומרים האלו מוגבלים לריכוז של עד 0.1% ממשקל החומר ההומוגני במוצר, ואילו קדמיום מוגבל לריכוז של 0.01% בלבד.
חשוב להבין שהבדיקה אינה מתבצעת על המוצר כולו כמקשה אחת, אלא על כל חומר בנפרד.
למשל, ציפוי מתכתי, הלחמה בלוח מודפס או מעטפת פלסטיק נבדקים כל אחד בפני עצמו.
כך גם רכיב קטן וזניח לכאורה עלול לגרום לכך שהמוצר כולו לא ייחשב תואם.
לא מספיק לקבל מהספק משפט כללי כמו "המוצר תואם RoHS".
כדי לנהל סיכון בצורה נכונה, יש לדרוש מסמכים ברורים, לבדוק אותם לעומק ולהבין מה עומד מאחוריהם.
המסמך המרכזי הוא הצהרת התאמה, Declaration of Conformity או בקיצור DoC.
זהו מסמך רשמי שבו היצרן מצהיר שהמוצר עומד בדרישות ההנחיה.
המסמך צריך לכלול פרטי יצרן מלאים, זיהוי מדויק של המוצר, התייחסות לגרסה הרלוונטית של ההנחיה וחתימה מוסמכת.
מעבר לכך, במקרים רבים מומלץ לדרוש גם דוחות בדיקה ממעבדה מוסמכת.
דו"ח כזה מציג תוצאות בדיקות כימיות שבוצעו על חומרים במוצר ומאשר שריכוזי החומרים המוגבלים אינם חורגים מהסף המותר.
כאשר בוחנים דוח מעבדה, חשוב לוודא:
בנוסף, במוצרים המחויבים בכך, יש לוודא קיום סימון CE, המעיד על עמידה בדרישות רגולטוריות אירופיות הרלוונטיות למוצר.
עם זאת, סימון CE לבדו אינו תחליף לבדיקה מסודרת של מסמכי RoHS.
חשוב להימנע מהסתמכות עיוורת על מסמכים גנריים או על תעודות שנשלחו כקובץ לא מזוהה.
מסמך שאינו תואם לדגם הספציפי או שאינו חתום כראוי עלול שלא לעמוד בביקורת.
זכרו: בדיקה מקדימה ומסודרת של מסמכים בשלב ההזמנה פשוטה וזולה יותר מאשר טיפול במשלוח מעוכב או פסול לאחר הגעתו.
שני מושגים שחוזרים בהקשר של רגולציית חומרים מסוכנים של מוצרים הם RoHS ו-REACH.
לעיתים נוטים לבלבל ביניהם, אך מדובר ב-2 רגולציות שונות עם מטרות שונות, גם אם שתיהן עוסקות בחומרים מסוכנים.
הבדל מהותי נוסף הוא ש RoHS קובעת רשימה סגורה של חומרים עם ריכוז מרבי ברור.
בעוד ש-REACH כוללת רשימות שמתעדכנות מעת לעת, ובהן חומרים מעוררי דאגה מיוחדת, כאשר החובה עשויה להיות דיווח, מסירת מידע ללקוחות או אפילו קבלת אישור לשימוש.
כדי להמחיש את ההבדלים בצורה ברורה, ניתן להיעזר בטבלה הבאה:
| נושא השוואה | RoHS | REACH |
|---|---|---|
| תחום עיקרי | ציוד חשמלי ואלקטרוני | כלל החומרים הכימיים בשוק |
| סוג דרישה | הגבלת ריכוז חומרים במוצר | רישום, דיווח ופיקוח על חומרים |
| רשימת חומרים | רשימה מוגדרת של 10 חומרים | רשימות מתעדכנות של חומרים מעוררי דאגה |
| בדיקה אופיינית | בדיקה כימית לריכוזים במוצר | בדיקת חובת רישום או דיווח |
בפועל, מוצר חשמלי מסוים עשוי להיות כפוף גם ל-RoHS וגם ל-REACH במקביל.
לכן חשוב לא להניח שעמידה באחת מהן פוטרת אוטומטית מהשנייה.
RoHS אינה עוד סעיף טכני קטן במסמכי המוצר.
מדובר בדרישה רגולטורית שמעצבת בפועל את אופן הייצור של ציוד חשמלי ואלקטרוני בעולם כולו.
היא מגדירה בצורה ברורה אילו חומרים אסור לשלב במוצר מעל ריכוז מסוים, ומחייבת את כל שרשרת האספקה לפעול בהתאם.
האחריות אינה מסתיימת בבחירת מוצר אטרקטיבי או ספק אמין עבור היבואנים… יש לוודא שהמוצר עומד בדרישות החומרים המוגבלים, שהבדיקות בוצעו כנדרש, ושהמסמכים תואמים בדיוק לדגם המשווק.
רכיב קטן, שינוי בהרכב חומר גלם או מסמך שאינו מעודכן עלולים להפוך מוצר תקין לכאורה למוצר שאינו עומד בדרישות.
מעבר לכך, חשוב להבין ש-RoHS אינה עומדת לבדה.
לעיתים מוצר יהיה כפוף במקביל גם לרגולציות נוספות כמו REACH, ולכן יש לבחון כל מוצר בהתאם להקשר המלא שלו ולא להסתפק בבדיקה חלקית.
ניהול נכון של הנושא כולל 3 עקרונות מרכזיים:
כאשר פועלים כך, RoHS אינה מכשול אלא מסגרת ברורה שמאפשרת לפעול בצורה בטוחה ומסודרת בשוק הבינלאומי.
התייחסות רצינית לדרישות כבר בשלב ההתקשרות עם הספק מונעת עיכובים, מצמצמת סיכונים ומחזקת את היציבות העסקית לאורך זמן.
RoHS היא רגולציה אירופית המחייבת הגבלת שימוש בעשרה חומרים מסוכנים בציוד חשמלי ואלקטרוני. הרגולציה קובעת ריכוז מרבי מותר לכל חומר בתוך כל חומר הומוגני במוצר. מטרתה לצמצם נזק סביבתי וחשיפה לחומרים רעילים בתעשיית האלקטרוניקה.
רגולציית RoHS חלה על ציוד חשמלי ואלקטרוני שפועל באמצעות זרם חשמלי או שדות אלקטרומגנטיים בטווחי המתח שהוגדרו בהנחיה. היא כוללת מוצרים מוגמרים כמו מחשבים ומכשירי חשמל, וגם רכיבים פנימיים כגון לוחות אלקטרוניים, כבלים וספקי כוח.
RoHS מגבילה עופרת, כספית, קדמיום, כרום שש ערכי, PBB, PBDE וארבעה סוגי פתלטים: DEHP, BBP, DBP, DIBP. ברוב המקרים הריכוז המרבי המותר הוא 0.1 אחוז ממשקל החומר ההומוגני, ולגבי קדמיום 0.01 אחוז בלבד.
RoHS מגבילה ריכוז חומרים מסוימים בציוד חשמלי ואלקטרוני. REACH היא רגולציה רחבה יותר המחייבת רישום, דיווח ופיקוח על חומרים כימיים בכלל השוק, גם במוצרים שאינם חשמליים. מוצר אחד יכול להיות כפוף לשתיהן במקביל.
עמידה בדרישות RoHS מוכיחים באמצעות הצהרת התאמה רשמית של היצרן ודוחות בדיקה ממעבדה מוסמכת. המסמכים חייבים להתייחס לדגם המדויק של המוצר ולהציג בדיקה של כל החומרים המוגבלים.
קיבלנו את הפנייה שלך ואנחנו כבר על זה 🙂
נציג יצור עמך קשר בזמן הקרוב,
חשוב להיות זמינים.
