תאריך: 17.11.2024 | זמן קריאה: כ-12 דקות
עודכן בתאריך: 13.09.2025
אם אתם עומדים לקראת יבוא ראשון, או שכבר התחלתם לעסוק ביבוא לישראל, יש מושג אחד שחייבים להכיר כבר מהשלב הראשוני: תל"ח: תקן לא חל.
מדובר במושג מהותי שלא זוכה למספיק תשומת לב, למרות שהוא עשוי לקבוע אם המשלוח שלכם ישתחרר בקלות מהמכס, או ייתקע עם דרישה לעמידה בתקנים מיותרים.
הבנה מוקדמת של נושא תל"ח יכולה לחסוך עיכובים, הוצאות מיותרות ובעיקר הרבה תסכול.
במאמר הבא נסביר בצורה פשוטה, ברורה וללא מונחים משפטיים מיותרים:
מה זה תל"ח, מתי נדרש אישור כזה, איך מגישים בקשה, ואילו מוצרים עשויים להיות פטורים מהתקן הרגולטורי.
אם אתם רוצים לוודא שהמשלוח הבא שלכם יעבור חלק,
זהו המאמר שכדאי לקרוא עד הסוף.
תל"ח, או בשמו המלא "תקן לא חל", הוא אישור רשמי שמאפשר ליבואנים לשחרר סחורה מהמכס גם כאשר פרט המכס כולל דרישה לעמידה בתקן ישראלי רשמי- ובלבד שניתן להוכיח שהמוצר עצמו לא באמת חייב לעמוד באותו תקן.
במילים פשוטות:
תל"ח נועד למנוע מצב שבו יבואן נדרש לעמוד בדרישות לא רלוונטיות רק בגלל סיווג כללי מדי של המוצר.
למשל, אם פרט המכס מחייב עמידה בתקן חשמלי כלשהו, אבל בפועל המוצר הוא רק חלק קטן שלא מחובר לחשמל- כמו כפתור פלסטיק או צינור למכונת כביסה- אין הצדקה אמיתית לדרוש ממנו לעמוד באותו תקן.
כאן בדיוק נכנס לתמונה תל"ח:
אישור שמראה לגורמים הרגולטוריים שהתקן אמנם מופיע בצו יבוא חופשי, אבל לא חל במקרה המסוים הזה.
המשמעות בפועל:
פחות בירוקרטיה, פחות עיכובים, ולעיתים גם חיסכון ניכר בעלויות בדיקות מיותרות.
הבנה של מושג תל"ח היא לא עניין טכני בלבד, אלא כלי עבודה מהותי שכל יבואן חייב להכיר ולהשתמש בו בשיקול דעת.
אישור תל"ח לא נדרש בכל משלוח, אבל יש מצבים שבהם הוא הכרחי כדי למנוע עיכובים או דרישות רגולטוריות שגויות.
הנה 3 המצבים הנפוצים שבהם כדאי לבדוק אם אפשר ואולי אף חובה להגיש בקשה לתל"ח:
1. המשלוח כולל חלקים או רכיבים שאינם המוצר המוגמר
למשל: אביזרים, חלקי חילוף, תוספות טכניות- כמו כבלים, מחברים, גומיות, מסננים או חיישנים- שעל פי פרט המכס נחשבים כחלק ממוצר רחב יותר. ברגע שהמוצר אינו שלם (לדוגמה, רק צינור ולא מכונת כביסה שלמה), הדרישה לעמידה בתקן של המוצר המוגמר לא אמורה לחול.
2. המוצר מיועד לשימוש מוגבל או שונה מהשימוש הרגיל
זה יכול לכלול: מוצרים לתצוגה בלבד, דגמים ניסיוניים, מוצרים שלא יחוברו לחשמל, או כאלה שאינם מיועדים למכירה לצרכן הסופי.
במקרים כאלה, גם אם יש תקן רשמי למוצר, אפשר להוכיח שהשימוש המתוכנן אינו דורש עמידה באותו תקן.
3. המוצר משויך לשימוש שאינו נכלל בהגדרת התקן הרשמי
לעיתים, התקן הרשמי מתייחס לשימוש מסוים של המוצר, אך לא לשימוש אחר שנפוץ בשוק.
למשל: חומר ניקוי לחלונות ביתיים כפוף לתקן ישראלי רשמי למוצרי ניקוי לבית. אבל אם מדובר באותו חומר בדיוק, רק שמיועד לניקוי שמשות רכב- התקן לבית לא חל עליו, משום שהשימוש בפועל שונה.
במקרים כאלה, ניתן להגיש בקשה לאישור תל"ח ולהסביר כי השימוש המיועד של המוצר אינו כלול בתקנים המחייבים, גם אם פרט המכס כולל דרישה לתקן.
הליך קבלת אישור תל"ח הוא תהליך מובנה, שמטרתו לוודא כי התקן הרשמי שצוין לצד פרט המכס אינו חל בפועל על הטובין המיובאים.
הוא מתבצע מול מעבדת בדיקה מוסמכת ומחייב הבנה מדויקת של סיווג המוצר והתאמתו להגדרות הרגולציה הקיימות.
להלן השלבים המרכזיים בתהליך:
1. התייעצות עם מסווג מוסמך לקביעת פרט המכס
בשלב ראשון, יש לפנות למסווג מוסמך (ולא להסתמך על בדיקה עצמית) לצורך קבלת סיווג מקצועי ומדויק של המוצר לפי תעריף המכס.
הסיווג יקבע את פרט המכס שילווה את המשלוח, וזהו הבסיס לכל הטיפול הרגולטורי בהמשך.
2. בדיקת דרישות התקן בצו יבוא חופשי
לאחר קבלת הסיווג, יש לבדוק האם פרט המכס דורש עמידה בתקן ישראלי רשמי.
המידע הזה מופיע בטור ג' של התוספת השנייה לצו יבוא חופשי, וניתן לקבלו מעמיל מכס, יועץ רגולציה או במסמך רשמי של מכון התקנים.
3. פתיחת בקשה במערכת מסלו"ל+
בשלב זה ניתן להגיש בקשה מקוונת דרך מערכת מסלו"ל פלוס, שבה מציינים את פרטי המשלוח, מפרט המוצר, סיווגו, ייעודו ושאר מסמכים תומכים.
המערכת תנתב את הבקשה לגורם המקצועי הרלוונטי שיבחן האם התקן אכן אינו חל על המוצר ובמידה וכן – ינפיק לכם אישור.
4. חלופה: יצירת קשר ישיר עם המחלקה הרלוונטית במכון התקנים
במקרים מסוימים, ובעיקר כאשר לא בטוחים באיזה מסלול ללכת, ניתן לפנות ישירות למחלקה הטכנית הרלוונטית במכון התקנים, לפי סוג המוצר.
5. הצגת דוגמא פיזית של המוצר (אם נדרש)
כאשר מדובר בטובין שמוגדרים כבעלי פוטנציאל סיכון (למשל, מוצרים חשמליים, כימיקלים, ציוד רפואי), מעבדת הבדיקה עשויה לדרוש להביא את המוצר לבדיקה פיזית.
הכמות שתידרש לבדיקה תיקבע על ידי נציג המעבדה, בהתאם למורכבות ולטיב המוצר.
6. קבלת החלטה מהמעבדה
לאחר בחינת המסמכים ולעיתים גם בדיקת המוצר עצמו, מעבדת הבדיקה תקבע אם יש הצדקה לכך שהתקן לא חל- יופק אישור תל"ח.
אם נמצא כי התקן כן חל- יידרש אישור דגם או משלוח במסלול רגיל.
7. שמירת אסמכתאות
על פי נוהלי משרד הכלכלה, היבואן מחויב לשמור את כל האסמכתאות שהוגשו והתקבלו בתהליך, ולהציגן במידה ויידרש לכך בעתיד- למשל, במקרה של ביקורת פתע או אכיפה רגולטורית.
יש להיכנס לקישור הבא ולהתחבר באמצעות מערכת ההזדהות הלאומית.
ניתן למצוא מידע נוסף אודות מערכת מסלו"ל+ במדריך למשתמש של רשות המיסים.
בחלון הבא יש להזין אם מדובר ביבוא או ביצוא והאם זהו יבוא מסחרי או אישי.
לאחר מכן עליכם לבחור את סוג האישור (המערכת מתכללת את כל האישורים, ולא רק תל"ח).
במסך זה יש לבחור אישור 2ג2 / מעבדת מכון התקנים.
** אישור 2ג2 הוא אחד מסוגי האישורים הנדרשים ביבוא מסחרי לישראל, והוא ניתן על ידי משרד הכלכלה.
האישור הזה נדרש כאשר טובין (מוצרים) נכללים תחת חוקיות יבוא מסוימת, כלומר הם מופיעים בצו יבוא חופשי אבל מצריכים עמידה בתקנים או הוראות רגולטוריות.
בחלון הבא יש להזין את הפרטים האישיים שלכם ופרטי החברה / עוסק.
בסעיף האחרון תצטרכו לבחור אם יש עמיל מכס שמקושר לבקשה זו (אולי כחלק ממשלוח שמגיע).
בחלון הבא שנפתח יש להזין את מספר פרט המכס של המוצר (ייפתח חלון שתוכלו לבחור בתוכו את הפרט מכס הרלוונטי)
בלחיצה על "הוספת סוג אישור" במסך הקודם, תיפתח לכם החלונית הבאה מצד שמאל.
בחלונית זו יש לבחור את הרשות המטפלת, את הפטור שאתם מחפשים לקבל (במקרה זה מתקן שחל על המוצר).
בנוסף יש לבחור האם מדובר בפטור לייבוא חד פעמי או למשך תקופה (לרוב ניתן לקבל את הפטור למשך כל חיי המוצר, אלא אם בוצע שינוי מהותי במוצר).
ונחזור למסך הקודם (משלב #4)…
במסך זה יש להזין את פרטי הספק ומדינתו, פרטי היצרן ומדינת הייצור ופרטי הטובין המיובאים, הכמות והעלות.
במסך זה יש לציין האם המוצר משומש, האם הבקשה מוגשת לאחר שהיבואן נתפס בעבירה ואזור השימוש של הטובים.
בנוסף, יש למלא את תחום העיסוק של החברה ומהות השימוש במוצר.
המסך האחרון בהגשת הבקשה: כאן תוכלו לצרף מסמכים התומכים את הבקשה.
יבואנים שלא מכירים את האפשרות לקבל אישור תל"ח, עלולים למצוא את עצמם משלמים מחיר יקר- במובן הכי פשוט של המילה.
במקרים רבים, משלוחים משוחררים מהמכס באמצעות קוד רגיל (ולא באמצעות קוד פטור מתאים, כמו קוד 63 לתל"ח), גם כאשר בפועל התקן לא חל.
הבעיה מתחילה כשמתבצעת ביקורת רטרואקטיבית של רשות התקינה או המכס-ואז מתגלה שהמוצר לא עבר את המסלול הנכון.
במצב כזה, אם לא ניתן להציג:
היבואן עשוי להיחשב כמי שייבא טובין ללא עמידה בתקן, למרות שבפועל הוא לא היה מחויב לעמוד בו.
המשמעות: קנס, עיכוב נוסף, הטלת עיצומים, ולעיתים חיוב בבדיקות רטרואקטיביות או השמדת הסחורה.
לעומת זאת, הכרה מוקדמת במקרים שבהם התקן אינו חל, ופעולה יזומה לקבלת אישור תל"ח מסודר מראש, מונעת את כל התרחישים הללו מראש.
זו לא רק שאלה של יעילות תפעולית- זו אחריות רגולטורית ברורה, שמגנה עליכם מול רשויות האכיפה.
ככל שמבינים טוב יותר את המסגרת החוקית שמסביב לתקנים, כך קל יותר לנווט בין הדרישות, לחסוך זמן, ולהבטיח שקט תפעולי ומשפטי לאורך זמן.
| מצב המשלוח | מה קורה בפועל | הסיכונים | היתרונות/החסרונות |
|---|---|---|---|
| משלוח רגיל עם דרישת תקן | המשלוח משוחרר עם קוד רגיל, בלי להגיש בקשה לתל"ח. | בביקורת מאוחרת, אם אין אישור מתאים – הסחורה עלולה להיתקע, להידרש לבדיקות יקרות, קנסות ואפילו השמדה. | חיסכון זמני בזמן הטיפול הראשוני, אך חשיפה לסיכון רגולטורי גבוה מאוד. |
| משלוח עם בקשה לאישור תל"ח | היבואן מגיש בקשה במערכת מסלו"ל או מול המחלקה הרלוונטית במכון התקנים, מצרף מסמכים ולעיתים דוגמת מוצר. | אם המוצר אכן לא מחויב בתקן, מתקבל אישור תל"ח שמסיר את הדרישה. | תהליך מסודר, מגן על היבואן מביקורות עתידיות ומבטיח שחרור חלק מהמכס. |
| ביקורת רטרואקטיבית (ללא תל"ח) | הרשויות בודקות מסמכים בדיעבד ומגלות שהמוצר סווג ככזה שדורש תקן, אך לא הוצג אישור תל"ח. | עלול להיחשב כהפרת תקינה. היבואן נדרש להציג בדיקות, לשלם קנסות או להתמודד עם השבתת סחורה. | חשיפה משפטית וכלכלית גבוהה מאוד. |
| ביקורת רטרואקטיבית (עם תל"ח) | היבואן מציג את אישור התל"ח שניתן מראש על ידי המעבדה. | אין סיכון: האישור מוכיח שהמוצר לא היה מחויב בתקן מלכתחילה. | ודאות מלאה, חסכון בזמן, כסף ועמידה בדרישות החוק. |
תל"ח הוא כלי הכרחי לכל מי שעוסק ביבוא לישראל.
הוא מאפשר להוכיח שהתקן הרשמי המצוין לצד פרט המכס לא רלוונטי לטובין שבמשלוח, ובכך למנוע עיכובים, קנסות, דרישות רגולטוריות מיותרות או אפילו השמדת סחורה.
כפי שראינו, תהליך קבלת האישור כולל סיווג מקצועי של המוצר, פתיחת בקשה מסודרת במערכת מסלו"ל או מול מכון התקנים, ולעיתים גם הצגת דוגמה פיזית.
התוצאה היא מסמך רשמי המעניק ודאות מלאה ומשחרר את המשלוח מהמכס בצורה חלקה.
יבואנים שלא מכירים את האפשרות הזאת, עלולים להיתקל בהפתעות לא נעימות בביקורות מאוחרות, ולשלם מחיר יקר על מחדלים שניתן היה למנוע.
לעומת זאת, יבואנים שפועלים בצורה מסודרת ומקדימים לבקש אישור תל"ח, מבטיחים לעצמם עבודה רציפה, עמידה ברגולציה ושקט נפשי.
תל"ח הוא אישור רשמי שמוכיח כי התקן הרשמי שמופיע לצד פרט המכס אינו חל בפועל על המוצר המיובא.
אישור תל"ח נדרש כאשר פרט המכס כולל דרישה לתקן רשמי, אך המוצר עצמו לא נכנס להגדרת אותו תקן. לדוגמה: חלקי חילוף, מוצרים לתצוגה בלבד, או מוצרים עם ייעוד אחר מהתקן הרשמי.
את האישור מנפיקות מעבדות מוסמכות, כמו מכון התקנים הישראלי או מעבדה מוכרת לפי פקודת היבוא והיצוא.
היבואן מגיש בקשה מסודרת במערכת מסלו"ל או פונה למחלקה הרלוונטית במכון התקנים. נדרשים מסמכים כגון חשבון ספק, שטר מטען וקטלוגים. במקרים מסוימים יש להביא גם דוגמת מוצר.
משלוח עלול להשתחרר בקוד רגיל, אך בביקורת מאוחרת הרגולטור עשוי לדרוש הוכחות לאי-חלות התקן. אם אין אישור תל"ח, היבואן עלול לשלם קנסות, לעבור בדיקות מיותרות ואף לעכב או להשמיד את הסחורה.
קיבלנו את הפנייה שלך ואנחנו כבר על זה 🙂
נציג יצור עמך קשר בזמן הקרוב,
חשוב להיות זמינים.
