תאריך: 29.07.2025 | זמן קריאה: כ-12 דקות
דירוג אנרגטי הפך בשנים האחרונות לאחד הכלים המרכזיים בקידום מדיניות סביבתית, הפחתת צריכת חשמל והגברת מודעות ציבורית ליעילות אנרגטית.
אך מעבר לתפקידו הצרכני, לדירוג הזה יש משקל מהותי גם בזירה המסחרית- ובמיוחד כשמדובר בייבוא מכשירי חשמל לישראל.
כל טלוויזיה, מקרר, מזגן או מכונת כביסה שנכנסים לשוק המקומי מחויבים בעמידה בתקנים ברורים, וכדי לא להיתקל בעיכובים או סירוב לשחרור מהמכס.
חשוב להבין בדיוק איך שיטת הדירוג פועלת, מה ההבדלים בין הרמות, אילו רגולציות חלות כיום ומה ההשלכות הכלכליות שלהן על היבואנים.
כאשר שוקלים לייבא מכשירי חשמל לישראל– דירוג האנרגיה של המוצר הוא לא פרט שולי.
הוא משפיע על אישורי הייבוא, על עמידה בדרישות רגולטוריות, על מיצוב המוצר מול הצרכן המקומי ואף על פוטנציאל הרווח.
מוצרים עם דירוג אנרגטי נמוך עלולים להידחות על ידי הרשויות או לדרוש תהליך יקר ומסורבל של תיקוף ותקינה.
לעומת זאת, מוצרים בדירוג גבוה נהנים לא רק מיתרון שיווקי, אלא גם מהליך שחרור פשוט יותר- ולעיתים אף מהקלות במס.
במאמר זה נציג את כל מה שיבואנים צריכים לדעת על דירוג אנרגטי..
מה ההבדלים בין הרמות A ל-G, מה השתנה בשיטת הדירוג בעשור האחרון, כיצד נקבעים הערכים הטכניים, מה הרגולציה בישראל מחייבת- ומה זה אומר בפועל כשמייבאים מוצר לשוק המקומי.
בעידן שבו קיימת מודעות גבוהה להשפעות הסביבתיות של צריכת חשמל, דירוג האנרגיה של מוצרים חשמליים הפך לקריטריון משמעותי- לא רק עבור הצרכנים, אלא גם עבור הרשויות, הרגולטורים ויבואני המכשור הבינלאומי.
השיטה שמדרגת יעילות אנרגטית נועדה לספק תמונה ברורה על רמת הצריכה של המכשיר, אך מאחוריה עומד מערך שלם של בדיקות, תקנים והנחיות רגולטוריות שהולכים ומתעדכנים בהתאם לתקנים האירופיים.
יבואנים שמבקשים להכניס מוצרים לישראל- חייבים להכיר לא רק את הדרגות A עד G, אלא גם את ההבדלים בין שיטות הדירוג הישנות והחדשות, את המדדים הטכניים המרכזיים כמו EER ו-COP, ואת הדרישות שמציב מכון התקנים הישראלי לצורך אישור שיווק.
ככל שהדרישה ליעילות אנרגטית הולכת ומתחזקת, כך גם המשמעות הכלכלית של בחירה נכונה עולה- מה שדורש מהיבואן הבנה רחבה, לא רק טכנית אלא גם מסחרית ורגולטורית.
דירוג אנרגטי (Energy Efficiency Rate) הוא כלי מדידה תקני, שמטרתו להעריך את רמת היעילות האנרגטית של מכשירי חשמל ביתיים.
הוא מבוסס על שיטה השוואתית בין מוצרים דומים, ונועד לסייע בקבלת החלטות צרכניות נבונות, אך בפועל הוא הפך גם לאמצעי רגולציה מהותי עבור יבואנים ויצרנים.
המערכת הונהגה לראשונה באיחוד האירופי בתחילת שנות ה-90, ונכנסה בהדרגה גם לישראל בשנים שלאחר מכן, כחלק מהתאמת התקינה המקומית לסטנדרטים בינלאומיים.
כל מוצר מקבל ציון בטווח שבין A (היעיל ביותר) לבין G (הפחות יעיל), לפי מדדים טכניים שנקבעים מראש עבור כל סוג מוצר.
המשמעות ליבואנים היא כי ללא עמידה בדרישות הדירוג, לא ניתן לשחרר את המוצר מהמכס או לשווקו באופן חוקי בישראל.
לכן, דירוג האנרגיה אינו בגדר המלצה- אלא תנאי סף מסחרי ורגולטורי שיש להביא בחשבון כבר בשלב בחירת הספק והדגם.
בעשור האחרון, עם ההתקדמות הטכנולוגית, יותר ויותר מכשירים חשמליים הציגו דירוגים גבוהים במיוחד- לרוב A++ או A+++.
התוצאה הייתה שמרבית המוצרים בשוק סומנו כיעילים מאוד, וההבדלים האמיתיים ביניהם היטשטשו כמעט לחלוטין בעיני הצרכן.
בתגובה לכך, האיחוד האירופי החל ב-2021 במהלך נרחב לריענון הסקאלה (מד הדירוג).
הסיומות "+" בוטלו לחלוטין, והדירוג חזר להיות אחיד וברור- A עד G בלבד, תוך העלאת הדרישות לציונים הגבוהים.
השינוי נועד להחזיר משמעות לדירוג, ולהפוך אותו למדד דינמי שממשיך לדרבן שיפור טכנולוגי.
למשל, מזגן שדורג בעבר A+++ עלול להימצא היום בדרגה C או אפילו D, מבלי שהמכשיר עצמו השתנה- אלא רק הקריטריונים.
עבור יבואנים, מדובר בשינוי קריטי:
יש לוודא שהדירוג המופיע על המוצר אכן תואם לסקאלה החדשה, ומבוסס על התקן המעודכן.
לפי תקנות האיחוד האירופי, המדבקה צריכה לכלול כיום קוד QR, סולם דירוג גרפי מעודכן ומזהה דגם- דרישות אלו טרם הוגדרו כחובה בתקינה הישראלית, אך הן משקפות את כיוון ההתפתחות הרגולטורית, ויבואנים נדרשים לעקוב אחר שינויים עתידיים.
מדבקת הדירוג האנרגטי היא המסמך הוויזואלי המחייב שמלווה כל מכשיר חשמלי בעת שיווקו בישראל.
המבנה שלה נקבע על פי תקנות משרד האנרגיה, ומשתנה מעט בהתאם לסוג המוצר, אך כולל מרכיבים קבועים שמספקים מידע תמציתי ומחייב.
החלק הבולט ביותר הוא סולם הצבעים A עד G, מהירוק (חסכוני) ועד אדום (בזבזני).
לצידו מופיע הדירוג הספציפי של המכשיר, לעיתים עם חץ מצביע, וכן נתוני צריכת החשמל המדודים ביחידות רלוונטיות (קוט"ש לשנה, למ״ק, או לליטר- לפי הצורך).
בנוסף, מוצגים לעיתים פרטים משלימים כמו רמת רעש, קיבולת או צריכת מים- בהתאם לסוג המכשיר.
עבור יבואנים, חשוב לוודא שהמדבקה:
בתמונות הבאות ניתן לראות דוגמאות למדבקות של מכשירים שונים:
בשל שינויים תכופים בתקנות ובמראה המדבקה, מומלץ להתעדכן באתר משרד האנרגיה על כל שינוי או עדכון שנכנס לתוקף, לרבות עיצוב, סולם דירוג ודרישות הדפסה.
בנוסף, במסגרת התקינה האירופית המעודכנת, קיימת חובה לרישום המוצר במאגר EPREL.
מאגר זה מרכז נתונים רשמיים על ביצועי המוצר, וקוד ה-QR המופיע על תווית האנרגיה מפנה ישירות לרשומה שלו.
אף שדרישה זו אינה נאכפת במלואה בישראל, היא מהווה אינדיקציה לעמידה בסטנדרט האירופי, ולכן מומלץ לוודא כי המוצרים רשומים במאגר ומלווים בתיעוד מתאים.
למעבר למאגר EPREL, לחצו כאן
מאחורי כל דירוג אנרגטי עומדים מדדים טכניים מדויקים, שמטרתם להעריך את הביצועים של המכשיר מבחינת צריכת אנרגיה.
שני המדדים המרכזיים שמשמשים להערכת מזגנים, משאבות חום ומכשירים דומים הם EER ו-COP.
EER (Energy Efficiency Ratio) מודד את יעילות המזגן במצב קירור.
הוא מחושב לפי היחס בין תפוקת הקירור (ב-BTU לשעה) לבין צריכת החשמל (בוואט).
למשל, אם מזגן צורך 1,000 וואט ומפיק 3,500 BTU – ערך ה-EER שלו הוא 3.5.
ככל שהמספר גבוה יותר – המכשיר חסכוני יותר.
COP (Coefficient of Performance) מודד את היעילות בחימום.
גם כאן מדובר ביחס בין תפוקת החום לבין כמות האנרגיה הנצרכת, אך במדידה רלוונטית למצב חימום.
שני הערכים האלו נבדקים בתנאים מבוקרים לפי תקנים מוגדרים (כגון ISO 5151), ולעיתים מתבצעת בדיקה לפי עונות – מה שמביא לשקלול שנקרא SEER ו-SCOP (מדדים עונתיים).
מדדים אלו הם חלק מהבסיס לקביעת דירוג האנרגיה, וליבואנים חשוב לוודא שהמסמכים הטכניים מהמוצר כוללים את הנתונים האלו – בתוקף ולפי התקנות.
במקרים רבים, מכון התקנים בישראל ידרוש את ערכי ה‑EER וה‑COP בעת בקשת אישור ייבוא, במיוחד עבור מזגנים ומכשירי חימום.
מעבר למשמעות הרגולטורית, דירוג האנרגיה משפיע באופן ישיר גם על עלויות השימוש של הצרכן – ובכך גם על אטרקטיביות המוצר בשוק.
הפער בין מכשיר בדרגת A למכשיר בדרגת G עשוי להגיע למאות ואף אלפי שקלים בשנה בצריכת חשמל, בהתאם לסוג המכשיר ושעות ההפעלה.
כך לדוגמה:
בהנחה שמחיר קוט"ש עומד על כ־0.6 ₪, מדובר בפער של מאות שקלים בשנה רק על מקרר אחד.
עבור מזגן – ההפרש אף משמעותי יותר, שכן שעות ההפעלה ארוכות בהרבה.
מהצד של היבואן, המשמעות כפולה:
במילים אחרות, דירוג האנרגיה הוא לא רק נתון טכני – אלא פרמטר שמכתיב את סיכויי הצלחת המוצר בשוק, ואת רמת הסיכון התפעולי בייבוא שלו.
בישראל, דירוג אנרגטי אינו רק כלי צרכני – הוא חלק אינטגרלי מדרישות הייבוא של מכשירי חשמל, כפי שנקבע ברפורמת הייבוא והתקינה.
משרד האנרגיה, בשיתוף מכון התקנים ורשות החשמל, מחייבים כל מוצר חשמלי הכלול ברשימת החובה (כגון מקררים, מזגנים, מדיחים, מכונות כביסה ועוד) להציג תווית דירוג אנרגטי תקפה בעת שיווקו בישראל.
התווית צריכה להיות מנוסחת בעברית, להצמד למוצר או לאריזתו, ולהתבסס על בדיקות שנעשו לפי התקנים האירופיים המעודכנים.
מאז 2022, כחלק מיישום דרישות האיחוד האירופי, כל יבואן מחויב להצהיר כי המוצר עומד בדרישות הבאות:
אם המוצר אינו עומד בדרישות – ייתכן ויידרשו מסמכים נוספים, תהליך תקינה פרטני או אפילו סירוב לשחרור מהמכס.
למרות שאין כיום איסור ישיר על ייבוא מוצרים בדרגות F או G, רמת הסיכון הרגולטורי עבורם גבוהה יותר, ולכן ליבואנים מומלץ לבחור בדגמים בעלי דירוג גבוה ככל האפשר.
ניתן להתעדכן בכל שינוי רגולטורי דרך אתר משרד האנרגיה – שם מתפרסמות תקנות חדשות, תבניות מעודכנות של תוויות, ורשימת מכשירים המחויבים בדירוג.
דירוג אנרגטי אינו רק נתון טכני המופיע על מדבקה – אלא כלי רגולטורי, שיווקי וכלכלי מהמעלה הראשונה.
הוא משפיע על יכולת קבלת אישור הייבוא, על תהליך השחרור מהמכס, על מיצוב המוצר בשוק המקומי, ואף על שביעות הרצון של הלקוח הסופי לאורך זמן.
ההבדלים בין שיטות הדירוג הישנות לחדשות, בין תקני מדידה כמו EER ו-COP, ובין דרישות הרגולציה בישראל לעומת האיחוד האירופי – מחייבים כל יבואן לפעול בזהירות, לבדוק את הדירוג מראש, ולוודא שהמוצר עומד בתקן המעודכן.
בנוסף, חשוב לזכור כי רפורמות רגולטוריות – כמו אלו שהונהגו ב-2022 – ממשיכות לשנות את כללי המשחק.
לכן, מומלץ להתעדכן באופן שוטף באתר משרד האנרגיה לגבי הדרישות האחרונות, תבניות המדבקה המעודכנות ורשימת המוצרים המחייבים בדירוג.
היבואנים שיבינו את המשמעות האמיתית של דירוג האנרגיה – ויפעלו לפיה – לא רק ימנעו עיכובים בירוקרטיים, אלא גם ייהנו מיתרון שיווקי בשוק תחרותי יותר ויותר.
דירוג אנרגטי מודד את רמת היעילות של מכשיר חשמלי לפי צריכת החשמל שלו ביחס לביצועיו.
הדירוג נע בין A (היעיל ביותר) ל-G (הפחות יעיל), והוא נקבע לפי בדיקות בתנאי מעבדה בהתאם לתקנים בינלאומיים, כולל מדדים כמו EER ו-COP.
באופן עקרוני כן, אך קיימת סבירות גבוהה שהמוצר יידרש בהליך אישור מורכב יותר.
יבוא של מוצרים בדירוג נמוך עלול לעכב את תהליך השחרור מהמכס, ולחייב הצגת מסמכים נוספים או עמידה בתקנות נוספות כמו ecodesign ו־standby.
בעבר היו קיימות דרגות כמו A+, A++ ו-A+++, אך כיום שיטת הדירוג עודכנה לסקאלה של A עד G בלבד.
דירוג A לפי השיטה החדשה מחמיר בהרבה, ולכן מכשיר שקיבל בעבר A+++ עשוי להיות מדורג כיום בדרגת C או D.
מכשיר בדרגת A צורך פחות חשמל ממכשיר בדרגת G, מה שמביא לחיסכון כספי שנתי משמעותי.
למשל, מקרר מדורג A עשוי לחסוך מאות שקלים בשנה לעומת מקבילו בדרגת F – מה שמצטבר לאורך שנות השימוש.
קיבלנו את הפנייה שלך ואנחנו כבר על זה 🙂
נציג יצור עמך קשר בזמן הקרוב,
חשוב להיות זמינים.
