רישום סימן מסחר בישראל ובחו״ל: איך להגן על המותג שלך?

לאן מגישים בקשה לרישום סימן מסחר בישראל?

בקשה לרישום סימן מסחר בישראל מוגשת לרשות הפטנטים, באמצעות מחלקת סימני המסחר. זהו הגוף המוסמך בישראל לקבל ולבחון בקשות לרישום, וכל הליך רשמי מתבצע דרכו בלבד.

לאחר הגשת הבקשה, היא מועברת לבחינה מקצועית על ידי בוחני סימני מסחר, הפועלים בהתאם לפקודת סימני המסחר, לנהלים הפנימיים של הרשם ולכללים המקובלים בזירה הבינלאומית, לרבות כללי WIPO.
במסגרת הבחינה נבדק, בין היתר, האם הסימן כשיר לרישום ע"פ פקודת סימני מסחר ו/או נהלי הבחינה וקריטריונים קבועים וברורים, האם קיימים סימנים זהים או דומים העלולים להטעות את הציבור, והאם הסימן תואם את תחומי הפעילות שלגביהם הוגשה הבקשה.

כאשר הבוחן סבור שהבקשה עומדת בדרישות, היא מתקבלת ומועברת לשלב פרסום להתנגדויות.
במידה ומתגלים ליקויים או בעיות, נשלחת למבקש הודעת בחינה עם הערות או סירוב מנומק, ולמבקש ניתנת אפשרות להגיב ולתקן.

שלב הבחינה הוא נקודת מפתח בתהליך, שכן הוא קובע האם הסימן ימשיך לרישום או ייתקל בעיכובים.
הבנה מוקדמת של אופן העבודה של מחלקת סימני המסחר מסייעת לצמצם סיכונים ולנהל את ההליך בצורה יעילה יותר.

כאן המקום להבהיר כי טעות נפוצה בקשר הציבור או בעלי עסקים לחשוב שכל בקשה תתקבל לרישום.

ההיפך הוא הנכון: לא כל בקשה מתקבלת בסופו של יום לרישום ע"י הבוחנים.
לכן, חשוב לעשות בדיקה מקיפה על מנת לבחון בטרם הגשת הבקשה מה הסיכויים שתאושר ע"י הבוחנים ו/או באם תוגש התנגדות של צד ג' כלשהו.

איך מגישים בקשה לרישום סימן מסחר בחו״ל?

כאשר הפעילות העסקית חורגת מגבולות ישראל, או כאשר קיימת כוונה עתידית לייבא, לשווק או למכור מוצרים במדינות נוספות, יש לבחון רישום של סימן המסחר גם מחוץ לישראל.
חשוב להבין שאין רישום עולמי אחד שמקנה הגנה אוטומטית בכל המדינות, וכל מדינה מעניקה זכויות בתחומה בלבד.

קיימים מספר מסלולים להגשת בקשה לרישום סימן מסחר בחו״ל:

• ניתן להגיש בקשה ישירות בכל מדינה בנפרד, בהתאם לדין המקומי שלה.
• ניתן להגיש בקשה באמצעות מחלקת סימני המסחר בישראל, וזאת רק לאחר שהוגשה בקשה מקבילה בישראל.
• בנוסף, קיימת אפשרות להגיש בקשה בינלאומית דרך WIPO, הארגון העולמי לקניין רוחני, המנהל את מערכת הרישום הבינלאומית.

ישראל חברה בפרוטוקול מדריד, מנגנון המאפשר להגיש בקשה אחת לרישום סימן מסחר, שבאמצעותה ניתן לבקש הגנה במעל ל-100 מדינות ברחבי העולם.
מסלול זה מאפשר ריכוז של ההליך, חיסכון בעלויות ניהול והפחתה בהתנהלות מול גורמים רבים במקביל, אך הוא עדיין מחייב בחינה נפרדת בכל מדינה מבוקשת.

חשוב להדגיש שרישום בינלאומי אינו תהליך טכני בלבד.
לפני הגשת הבקשה יש לבצע בחינה יסודית כדי לבדוק האם קיימים סימני מסחר זהים או דומים במדינות היעד, ולהבין את הסיכון לסירוב.
בנוסף, כאשר מתכננים רישום במספר מדינות, נדרש תכנון אסטרטגי מוקדם, שכן הבחירה במדינות, סדר ההגשה וסוגי הסחורות או השירותים משפיעים ישירות על זמני הטיפול ועל גובה האגרות.

תהליך רישום סימן המסחר שלב אחר שלב

תהליך רישום סימן מסחר בנוי ממספר שלבים עוקבים, שכל אחד מהם משפיע על סיכויי ההצלחה של הבקשה ועל משך הזמן עד לקבלת הרישום בפועל:

1. בשלב הראשון מתבצעת בחינה מקדימה של הסימן המבוקש.
   במסגרת שלב זה נבדק האם קיימים סימני מסחר זהים או דומים, הן במרשם הישראלי והן במאגרים בינלאומיים, באופן שעלול למנוע את הרישום או להוביל להתנגדויות.
   ניתן להזמין דו"ח בחינה מקיף הכולל בדיקה וניתוח כתוב של מצב הסימן.
   מדובר בשלב שאינו חובה מבחינה פורמלית, אך הוא מומלץ מאוד, במיוחד כאשר מדובר במותג שאמור לשמש בסיס לפעילות רחבה.
2. בשלב השני יש לבחור את סיווגי תחום הפעילות של הסימן.
   קיימים 45 סיווגים שונים, המחולקים לסחורות ולשירותים, והם מבוססים על סיווגים שנקבעו על ידי WIPO.
   בחירה לא מדויקת של הסיווגים עלולה לפגוע בהיקף ההגנה או לגרור דרישות תיקון מצד הבוחן, ולכן נדרש ניסוח מקצועי ומוקפד של רשימת הסיווגים כבר בשלב הגשת הבקשה.
3. לאחר הגשת הבקשה לרישום, היא מועברת לבחינת הבוחן.
   אם הבקשה עומדת בדרישות, היא מתקבלת ומקבלת סטטוס קיבול, ולאחר מכן מתפרסמת ביומן סימני המסחר לתקופה של 3 חודשים, שבמהלכה רשאי כל גורם להגיש התנגדות לרישום.
   אם מוגשת התנגדות, ההליך עובר לדיון בפני רשם סימני המסחר, בהליך הדומה במהותו להליך משפטי.

במקרה שלא הוגשה התנגדות בתקופת הפרסום, או אם ההתנגדות נדחתה, הסימן נרשם באופן רשמי והמבקש מקבל תעודת רישום למשך 10 שנים מיום הגשת הבקשה.
מנגד, אם במהלך הבחינה הבוחן סבור שהבקשה לוקה בחסר או שאינה כשירה לרישום, נשלח דו"ח בחינה או דוח סירוב מנומק, ולמבקש ניתנת אפשרות להשיב ולהגיש תיקונים בתוך פרק זמן קבוע, לרוב 3 חודשים.

מהו התוקף של סימן מסחר?

סימן מסחר, לאחר שנרשם באופן רשמי, תקף ל-10 שנים מיום הגשת הבקשה.
עם זאת, כדי לשמור על תוקפו, יש לחדש את הרישום אחת ל-10 שנים ולשלם אגרה מתאימה, בהתאם לדין הקיים במועד החידוש.
החידוש אינו אוטומטי, והוא באחריות בעל הסימן בלבד.

בהקשר זה חשוב להבין שסימן מסחר הוא נכס שדורש תחזוקה.
לא פעולה חד פעמית, אלא ניהול מתמשך, הכולל מעקב אחרי מועדי חידוש ושמירה על התאמה בין השימוש בפועל לבין הרישום.

מהן העלויות הכרוכות ברישום סימן מסחר בישראל ובחו״ל?

העלויות ברישום סימן מסחר נחלקות לשני רכיבים עיקריים:

1. הרכיב הראשון הוא אגרות רשמיות המשולמות לרשויות הרישום.
   בישראל מדובר באגרות המשולמות לרשם סימני המסחר, והן נקבעות לפי מספר הסיווגים ולפי סוג ההליך (הליך בחינה רגיל או מזורז).
   
   
2. הרכיב השני הוא שכר טרחת עורך דין.
   הוא משתנה בהתאם למורכבות הבקשה, בחינה יסודית של הסימן טרם הגשת הבקשה לבחינת היתכנות, סוג הסימן, מספר הסיווגים, הצורך בבחינה בהליך רגיל או מזורז, וכן בהתאם לשאלה האם מדובר ברישום בישראל בלבד או גם בחו״ל.

ברישום סימן מסחר מחוץ לישראל, העלויות מושפעות ממספר המדינות המבוקשות, מסלול ההגשה שנבחר, והאגרות שנקבעו על ידי כל מדינה או באמצעות המנגנון הבינלאומי של WIPO.
האגרות במסלול הבינלאומי מחושבות לפי מדינות היעד ומשולמות במטבע שנקבע על ידי הארגון.

מאחר והעלויות משתנות בהתאם לנסיבות, נהוג לקבל הצעת מחיר מסודרת המותאמת לצרכים הספציפיים של כל עסק ולתוכנית הפעולה שלו.

הגשת בקשה לאומית ובינלאומית זה היא בגדר תכנון אסטרטגי.
בחירה באסטרטגיה הנכונה יכולה במקרים מסוימים לחסוך למבקש אגרות וזמני בחינה של הבוחנים בארץ ובחו"ל.