חצי שנה למכסי טראמפ: תמונת מצב והיערכות להמשך 2026

דונלד טראמפ עומד בנמל מסחרי פעיל עם מכולות, אוניות ומנופים ברקע, בהקשר של מדיניות מכסים וסחר בינלאומי.

תאריך: 31.07.2025 | זמן קריאה: כ-10 דקות
עודכן בתאריך: 23.01.2026

ב-1 באוגוסט 2025 נכנסה לתוקף מדיניות המכסים החדשה של ממשל טראמפ, צעד ששינה את כללי המשחק בסחר הבינלאומי.
כעת, כחצי שנה לתוך המציאות החדשה, הערפל התפזר ואנו מבינים בדיוק כיצד המהלך משפיע על הכיס של היבואן הישראלי.

המהלך, שכלל תעריפים גורפים על סין, האיחוד האירופי ושותפות סחר (כולל ישראל), יצר שרשרת תגובות בלוגיסטיקה וברכש.
במאמר זה נציג תמונת מצב עדכנית ומדויקת ל-2026: אלו תעריפים התקבעו בפועל, כיצד הם משפיעים על מחירי היבוא כיום, ומהן הפעולות הנדרשות מעסקים בישראל כדי לשמור על רווחיות בשנה הקרובה.

רקע: כך נבנתה מדיניות המכסים החדשה של טראמפ

מאז שנות ה-80, דונלד טראמפ נחשב לתומך נחרץ בהטלת מכסים על מוצרים מיובאים, מתוך תפיסה שיש לאזן את הגירעון המסחרי של ארצות הברית ולשקם את התעשייה המקומית.

כבר בתקופת כהונתו הראשונה כנשיא, טראמפ יישם מכסים בענפי פלדה, אלומיניום ורכב, ואף פתח בעימות מסחרי נרחב עם סין.
הצעדים הללו עוררו תגובות מעורבות- חלקם זכו לתמיכה מצד יצרנים מקומיים, בעוד אחרים גרמו לעליות מחירים ולהאטה בסחר הבינלאומי.

בינואר 2025, עם כניסתו לכהונה השנייה, טראמפ מימש את הבטחת הבחירות שלו להעלאת מכסים דרמטית, במטרה מוצהרת לחזק את הכלכלה האמריקאית ("Make America Wealthy Again").
בפועל, ראינו קפיצה בשיעור המכס הממוצע בארה"ב לרמות שלא נראו מאה שנה.

 

תעריפי טראמפ 2.0: המספרים הסופיים

לאחר חוסר ודאות שאפיין את יולי 2025, התעריפים החלו עם החודשים להתייצב, אך כמובן שחוסר הודאות עדיין חוגג.

להלן הטבלה המעודכנת נכון לינואר 2026, המציגה את שיעורי המכס התקפים כיום ביבוא לארה"ב:

מדינה / אזורשיעור המכס העדכניהערות
ישראל15%ירד מ-17% המקוריים ונכנס לתוקף ב-7 באוגוסט 2025.
האיחוד האירופי15%התייצב לאחר מו"מ על הפחתה מ-20%.
סין10%-60%תלוי קטגוריה. מוצרים אסטרטגיים סופגים תעריף מקסימלי.
קנדה35%עלייה חדה מ-25%, למעט החרגות אנרגיה מסוימות.
מקסיקו30%בכפוף לעמידה מחמירה בכללי מקור (USMCA).
ברזיל40% 
הודו25%תעריף הדדי (Reciprocal Tariff) מלא.
בריטניה10%נחשבת "מדינה מועדפת" יחסית לאחר הסכם סחר מהיר.
אינדונזיה19% 
יפן15% 
דרום קוריאה15% 

ניתן לעקוב אחר השינויים באתר Trade Compliance Resource Hub, אשר מפרסמים עדכונים שוטפים לכלל המדינות

השפעת מכסי טראמפ על הייבוא

בניגוד לחששות המוקדמים, ישראל לא "חטפה" מכס ישיר על יבוא מארה"ב, אלא להיפך- ארה"ב הטילה מכס של 15% על סחורה שנכנסת אליה מישראל.

עם זאת, הלחץ מורגש ב-3 מישורים עקיפים אך כואבים:

  1. התייקרות מוצרים אמריקאים
    יצרנים בארה"ב משלמים כעת יותר על חומרי גלם (פלדה, שבבים, רכיבים מסין).
    העלויות האלו "מגולגלות" אלינו, והמחיר בפתח המפעל (Ex-Works) עלה בממוצע ב-8%-12% בחצי השנה האחרונה.

  2. תיעדוף השוק האמריקאי (America First)
    ספקים אמריקאים מעדיפים למכור ללקוחות מקומיים כדי להימנע מבירוקרטיה ביצוא.
    ניתן לראות עיכובים בזמני אספקה לישראל, כאשר מלאי מופנה קודם כל ללקוחות באוהיו או טקסס.

  3. כאוס בשרשרת האספקה
    הניסיון של חברות גלובליות לעקוף את המכסים יצר עומסים בנמלי ביניים (כמו סינגפור ורוטרדם), מה שהוביל לעלייה מתונה במחירי השילוח הימי גם בנתיבים לישראל.

 

 

השפעת מדיניות המכסים על יבואנים קטנים

עפ"י נתוני הסקר של Freighto מינואר 2026, שהתבסס על Freightos ו-Clearit, מוצגת תמונה קונקרטית של הדרך שבה מדיניות המכסים החדשה ממשיכה להשפיע על עסקים קטנים ו-SMB שלא רק ברמה של החלטות אסטרטגיות אלא באופן ישיר בתפעול היומיומי שלהם בתנאי השוק הנוכחי.
הסקר נערך בנובמבר 2025 בקרב כ-250 יבואנים קטנים בארה"ב, ומתאר חוסר הקלה ממשי למרות יציבות יחסית בתעריפי המכס לעת עתה.

 

המשך השפעה במונחי עלויות וזמינות

למרות שהתעריפים על יבוא מסין ירדו משמעותית מ-145% לרמות שנעות סביב 47.5%, 62% מהמשתתפים עדיין מדווחים על הפרעות מהותיות בפעילות העסקית שלהם עקב המכסים, בדומה לרמות של כמה חודשים קודמים.
הרבה מהיבואנים גם מציינים שההסכמים האחרונים (למשל עם דרום קוריאה, וייטנאם וסין) לא שינו באופן ממשי את שגרת העבודה שלהם או רק הבטיחו יציבות בשיעורי המכס מבלי להוריד עלויות בפועל.

במחצית האחרונה כמעט של יבוא תחת המכסים, רוב העסקים הקטנים דיווחו על עלייה בעלויות הכוללות של הייבוא.

לפי הסקר, כ-75% מהחברות חוו עלייה בהוצאות הקשורות ליבוא, כשהמשמעות היא שהן שילמו יותר לא רק על המכסים עצמם אלא גם על הוצאות לוגיסטיות ומילוי דרישות רגולטוריות שהצטברו.
בין אלה, כ-36% דיווחו שהעלויות הכוללות של הייבוא שלהם עלו ביותר מ-5%, וכ-38% חוו עליות של יותר מ-20% בהוצאות העסקיות שלהם.
כלומר, עבור רובם העלויות שנגזרו ממכסים והסחות נלוות היו גבוהות באופן שמורגש בשורת הרווח והפסד ולא רק בשיעור המכס הבסיסי.

 

השפעות על התפעול בשטח

מול השפעות אלו, היבואנים מנסים כבר לא רק לייצר תרחישים עתידיים אלא לפעול בשטח:

  • כ-43% מהעסקים צמצמו את נפחי המשלוחים שלהם כתגובה לעלויות הגבוהות ולעומסי ניהול סיכונים, מה שמשפיע ישירות על מחזור מכירות ותזרים מזומנים.
  • יותר מרבע דיווחו על שינוי ספקים או התאמת אזורי רכש, מתוך ניסיון למצוא מקורות שיובילו לפחות שתהיה חשיפה למכסים גבוהים או תנאי מקור מסובכים.
  • כ-20% דיווחו על שימוש ב-Free Trade Zones (אזורי סחר חופשי) או מחסנים מוסדרים (bonded warehousing) ככלי להפחתת עלויות תפעול והשפעת המכסים על הוצאות מימון ורווחיות.
  • כ-15% אף החלו לשקול מקורות רכש מקומיים או קרובים יותר, שינוי שרמז על מגמה רחבה יותר של חשיבה מחדש על תשתיות שרשרת אספקה ולא רק על מדיניות מכסים לבדה.


התמונה הזו מראה שבפועל היבואנים אינם רק "מרגישים" את המכסים בתיאוריה- הם כבר מיישמים צעדים אופרטיביים ברמת הייבוא היומיומי, מה שגורם לשינויים משמעותיים בפרקטיקה.

 

חשש עתידי גם אחרי ייצוב חלקי

על אף יציבות מסוימת בכללי המשחק (הסכמי סחר ושיעורי מכס קבועים לפחות לשנה הקרובה), 53% מהיבואנים הביעו דאגה גדולה יותר לגבי ההשפעה של המכסים על העסק שלהם בהשוואה לתחילת השנה, מה שמלמד על תחושת לחץ שנמשכת מעבר לירידות תעריפים נקודתיות.
הדאגה הזו אינה רק מחיר גבוה יותר- היא קשורה לציפייה שהמצב התפעולי, תנאי השוק ומגמות הצריכה יכולים להכביד עוד יותר על רווחים ולחייב שינוי מתמשך של מודלים עסקיים.

 

 

השפעת מכסי טראמפ על שוק הסחר העולמי

הדבר המרכזי שקרה בפועל בחצי השנה האחרונה הוא לא "קריסה של הסחר העולמי", אלא מעבר לשגרה חדשה של סחר תחת אי ודאות קבועה, עם תמחור מחדש של סיכונים ועלויות.
הנתונים של ה-WTO מראים שבמחצית הראשונה של 2025 היקף הסחר בסחורות דווקא צמח 4.9% לעומת התקופה המקבילה, בעיקר בגלל הקדמת יבוא לארה"ב לפני עליות מכס, ובגלל זינוק בביקוש למוצרים הקשורים ל-AI.

במילים פשוטות: 2025 קיבלה "בוסט מלאכותי" מרכש מוקדם, אבל 2026 צפויה להרגיש את האפקט המאוחר של המכסים וההתכנסות מחדש של מלאים.
לכן ה-WTO העלה את תחזית צמיחת הסחר בסחורות ל-2025 ל-2.4%, אבל הוריד את תחזית 2026 ל-0.5% בלבד.

 

3 מנגנונים שמעצבים כרגע את השוק

  1. הקדמת הזמנות ואז האטה חדה
    עסקים בארה"ב ובמדינות נוספות "משכו קדימה" משלוחים כדי להקדים התייקרויות.
    זה יצר עומסים נקודתיים, ואז ירידה בקצב ההזמנות ברבעונים שאחר כך.

  2. שינוי מסלולים ומדינות ביניים במקום מעבר מלא של ייצור
    במקום "לסגור מפעל בסין ולפתוח מפעל חדש", בפועל רואים יותר הרכבה סופית במדינות אחרות, שינויי שרשרת אספקה, וניצול כללי מקור והסכמי סחר.
    בתוך המגמה הזו, ה-WTO מצביע גם על התחזקות תפקידן של כלכלות כמו מקסיקו בשרשראות אספקה של אלקטרוניקה וציוד דיגיטלי.

  3. מנוע ה-AI מחזיק נפח סחר גבוה למרות מכסים
    ה-WTO מדווח שסחר במוצרים "קשורי AI" (שבבים, שרתים, ציוד תקשורת ועוד) גדל ביותר מ-20% במחצית הראשונה של 2025, ותרם קרוב למחצית מצמיחת הסחר בתקופה הזו, למרות שהם פחות משישית מהסחר העולמי.
    המשמעות היא שיש קטגוריות שהביקוש אליהן חזק מספיק כדי "לבלוע" חלק מהעלויות.

 

תמונת המאקרו בתחילת 2026: פחות דרמה, יותר חיכוך קבוע

למרות ראשי הכותרות, ה-IMF מתאר כלכלה עולמית שממשיכה לצמוח בקצב יציב יחסית, עם תחזית צמיחה עולמית של 3.3% ל-2026, כשהסתגלות של הסקטור הפרטי והשקעות טכנולוגיה מקזזות חלק מהרוח הנגדית של מדיניות הסחר.
זה לא אומר שאין כאב, אלא שהכאב מתבטא יותר בשולי רווח, בתנודתיות ובניהול סיכונים, ופחות ב"עצירה מוחלטת".

 

לוגיסטיקה ושילוח: התנודתיות נשארת, אבל כיוון המחירים השתנה

בצד הימי, 2025 הייתה חלשה יותר מ-2024 מבחינת שוק המכולות, עם גידול צי של כ-7% מול גידול ביקוש של כ-5%, ועם מגמה כללית של ירידת מחירים לעומת 2024.
לפי Container Trade Statistics כפי שמצוטט ב-Seatrade, באוקטובר 2025 תעריפי הובלה היו נמוכים בכ-20% לעומת שנה קודם, ועדיין גבוהים בכ-10% לעומת 2023.

נכון ל-22.01.2026, מדד Drewry World Container Index ירד 10% לשבוע שני ברציפות לרמה של $2,212 למכולת 40ft, בעיקר בגלל ירידות בקווים טרנס-פסיפיים ואסיה-אירופה.
זה מסמן לחץ כלפי מטה בתחילת 2026, גם כשהסיכון הגיאופוליטי (כמו ים סוף) עדיין מייצר קפיצות נקודתיות.

 

סיכום

בחצי השנה מאז כניסת מכסי טראמפ לתוקף, הסחר העולמי לא נעצר, אבל עבר למצב קבוע של חוסר ודאות, תמחור מחדש של סיכונים ושחיקת מרווחים.
בפועל ראינו ב-2025 האצה זמנית בגלל הקדמת הזמנות, ובמקביל ביקוש חזק לקטגוריות טכנולוגיה שמחזיק נפחים, אבל התחזית ל-2026 כבר משקפת האטה חדה יותר בקצב הסחר.

בצד המאקרו, הכלכלה העולמית ממשיכה לצמוח, אך עם פערים בין אזורים וענפים, ובצד הלוגיסטי מחירי ההובלה בתחילת 2026 מראים ירידה כללית לצד תנודתיות נקודתית.

שאלות ותשובות

ב-01.08.2025 נכנסה לתוקף מדיניות מכסים חדשה בארה"ב שכללה תעריפים רחבים על יבוא ממדינות ואזורים שונים, כולל סין, האיחוד האירופי וגם שותפות סחר נוספות. בחודשים שאחר כך התעריפים התחילו להתייצב, אבל עדיין יש עדכונים תכופים בהחלטות רשמיות.

נכון לתחילת 2026, שיעורי המכס המרכזיים הם: ישראל 15%, האיחוד האירופי 15%, סין 10%-60% לפי קטגוריה, קנדה 35%, מקסיקו 30% בכפוף לכללי מקור, ברזיל 40%, הודו 25%, בריטניה 10%, יפן ודרום קוריאה 15%. שיעורים אלו כפופים לעדכונים שוטפים.

לא. אין מכס אמריקאי שמוטל על סחורה שנכנסת לישראל מארה"ב. ההשפעה על יבואנים ישראלים היא עקיפה בלבד, דרך התייקרות מוצרים אמריקאיים, שינויי זמינות, ולחצים לוגיסטיים.

ספקים אמריקאיים נוטים להעדיף מכירה לשוק המקומי כדי לצמצם סיכוני רגולציה, בירוקרטיה ועלויות יצוא. כתוצאה מכך, משלוחים לישראל נדחים לעיתים או מקבלים עדיפות נמוכה יותר.

רוב העסקים הקטנים דיווחו על עלייה כוללת בעלויות היבוא, לא רק בגלל שיעור המכס אלא בגלל שילוב של לוגיסטיקה, עמידה בדרישות רגולטוריות ועלויות מימון. אצל חלק משמעותי מהם העלייה חצתה רף של 20% בהוצאות.

Views: 2,619
לוגו אופקי של Prague Point עם אות P שחורה וחץ זהוב, ולצידו הכיתוב PRAGUE POINT בשחור, על רקע שקוף
פנייתך התקבלה בהצלחה

קיבלנו את הפנייה שלך ואנחנו כבר על זה 🙂
נציג יצור עמך קשר בזמן הקרוב,
חשוב להיות זמינים.