רכבי יוקרה במעצר מכס: עיכוב, תפיסה והמשמעויות ליבואן

סיפור המקרה

התובעת היא יבואן זעיר ועקיף של כלי רכב לישראל.
בית המכס עיכב שמונה רכבי יוקרה שיובאו על ידה, בחשד לדיווח כוזב של נתונים לגביהם, כגון ערך הקנייה, או גיל הרכב.
מדובר בשני רכבי BMW, שני רכבי פורשה, שני מרצדס, לנדרובר ורולס רויס.

בסוף דצמבר 2025, נדחתה בקשת היבואנית להורות על שחרור כלי הרכב בישראל, עד להכרעה בתביעה.
בית המשפט פסק כך בעיקר בשל חשש לנזק בלתי הפיך, בו כלי רכב שגילם עולה על 12 חודשים ולכאורה אסור לייבאם (אם כך יסתבר בהמשך ההליך- כי הצדדים חלוקים לגבי גיל כלי הרכב)- יעלו על הכביש.

היבואנית הגישה בקשה נוספת ושונה להתיר לה לייצא את כלי הרכב לחו"ל.
בתגובה, טען בית המכס כי הוציא אישור תפיסה ולכן על היבואנית להגיש תביעה להחזרת התפוס ולא ניתן להחזיר את כלי הרכב לחו"ל בשלב זה, כבר מאוחר מדי.

החלטת בית המשפט

בית המשפט קבע כי אישורי התפיסה שהוציא בית המכס, לקראת חילוט כלי הרכב, שינו את כל המצב המשפטי, ולא ניתן עוד להכריע בבקשה לסעד זמני להוצאת כלי הרכב לחו"ל, מבלי שהתובעת הגישה תביעה להשבת התפוס לפי פקודת המכס.

בית המשפט העיר כי מדובר במצב מורכב:

• מצד אחד התובעת לא יכולה לשחרר את כלי הרכב בישראל.
• מצד שני אינה יכולה להחזיר אותם לחו"ל.
• מצד שלישי גורם הזמן הוא משמעותי וכלי הרכב עומדים ללא שימוש.

למרות המצב המורכב, העיר בית המשפט כי על מנת שהוא יושיט ידו וייתן סעד זמני, על התובע לשכנע כי קיימת לו עילת תביעה רצינית.
במקרה זה, למרות שמדובר בשלב מוקדם בהליך, העיר בית המשפט כי לא השתכנע שלתובעת עילה של ממש, בין היתר בשל היעדרות בעלי התובעת מן ההליך ושתיקתו בחקירת המכס, והחשד שעלה בחקירה בעניין מחירי וגילאי כלי הרכב.

בשל כך, דחה בית המשפט את הבקשה הזמנית להתיר את הוצאת שמונת כלי הרכב לחו"ל, אך העיר שאם התובעת תציע ערבות בשווי כלי רכב, לפי השווי הגבוה יותר שטענה רשות המכס, היא רשאית להגיש בקשה ובית המשפט מניח שרשות המכס לא תתנגד.

מה ניתן ללמוד מכך?

בתיק זה התבקש סעד זמני מסוג "צו עשה", אשר משנה מצב קיים, משום שבית המשפט התבקש להורות למכס להתיר את הוצאת כלי הרכב לחו"ל, עד שתוכרע התביעה.
צו זמני כזה ניתן במצבים חריגים ביותר, כאשר היבואן מוכיח נזק בלתי הפיך כגון קריסה כלכלית וכו', אם לא יינתן הצו.

אם בתיק הנוכחי, הויכוח הוא על ערך כלי הרכב או גילם, יתכן שהיה ניתן להגיע להסדר שהיבואן יפקיד ערבויות, יקבל את הרכב בישראל או בחו"ל, והויכוח המשפטי שנמשך מספר שנים, יהיה על הערבויות ולא על כלי הרכב.

מיותר לציין כי בכל זמן שבו כלי הרכב ממשיכים להישאר בפיקוח המכס, נצברים בגינם עלויות אחסנה, יתכן שגם דמי השהיית מכולה, ערכם יורד וגם קיים חשש שייגרם להם נזק.

במקרה דומה שהוכרע בינואר 2026 ממש לאחרונה, בית המכס עיכב שחרור של רכב יוקרה מסוג מרצדס GLE 53 בטענה להנמכת מחיר.
הבעלים ביקש צו זמני לשחרור הרכב עד להכרעה בתביעה, אך בית המשפט דחה את הבקשה וקבע כי שחרור הרכב בכפוף לערבות זוהי סמכות ברשות, בשיקול דעת, ואינה חובה.
עוד קבע בית המשפט, כי הנזק ליבואן מן העיכוב הוא כספי בלבד, והמדינה תוכל לפצות אותו אם יזכה בהמשך (2).